ד''ה גדול יהיה כבוד הבית התשכ''ב - חלק ראשון
- תגיות: בית המקדש , גאולה , תחיית המתים , תשובה
- שלח שאלה או תגובה
תקציר השיעור
בית נצחי
הנביא חגי (ב, ט) אומר: "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון". בביאור פסוק זה נאמרו שני פירושים: רש"י מפרש (וכן איתא בב"ב ג, א) - שמדובר כאן אודות ביהמ"ק השני שהיה גדול מביהמ"ק הראשון בבניין ובשנים; אך הזוהר (ח"א כח, א) מפרש, שהכוונה לביהמ"ק השלישי שיהיה קיים לנצח (בשונה מהראשונים שחרבו).
מדוע ביהמ"ק השלישי יהיה נצחי?
על הפסוק (ישעיה ב, ג): "לכו ונעלה אל הר ה' אל בית א-להי יעקב" אומרים חז"ל (פסחים פח, א), שבית המקדש השלישי קשור במיוחד עם יעקב אבינו ("בית א-להי יעקב") - "לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר (בראשית כב, יד): אשר יאמר היום בהר ה' יראה, ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר (בראשית כד, סג): ויצא יצחק לשוח בשדה, אלא כיעקב שקראו בית שנאמר (בראשית כח, יט): ויקרא את שם המקום ההוא בית אל".
ומבאר רבינו הזקן בליקוטי תורה (מטות פג, ג), שעניינו של יעקב אבינו היא מידת התפארת, שהיא מידת האמת ("תתן אמת ליעקב" - מיכה ז, כ). אמת פירושו דבר שאינו משתנה, ונשאר תמיד באותו מצב (הרבי מביא בהערה 8 את דברי המשנה בפרה (פרק ח משנה ט) ש"מים המכזבין" כלומר נהר שמימיו נפסקים אפילו אחת לשבע שנים(!) פסולים לטהר מטומאת מת, והיינו שדבר אמיתי אינו נפסק, ואם המים נפסקים הם נקראים "מים המכזבין"). זו גם הסיבה שהמילה 'אמת' מורכבת מהאות הראשונה - א', האות האמצעית - מ', והאות האחרונה - ת' - כלומר: שהיא קיימת בכל מצב למן הדרגה הגבוהה ביותר ועד לדרגה הנמוכה ביותר. וזהו עניינה של ספירת התפארת, שלספירת החסד יש 'מנגד' - ספירת הגבורה. שספירת החסד רוצה להשפיע לכול, ראוי ושאינו ראוי, ועל זה ספירת הגבורה מנגדת, וכן להפך, ספירת החסד מנגדת לספירת הגבורה. אך ספירת התפארת, מתווכת בין שניהם, נכון שאדם שאינו ראוי אינו זכאי לקבל, אך יש לתת לו מצד 'רחמנות' - ולזה אין התנגדות גם מצד ספירת הגבורה, ולכן ספירת התפארת יכולה להימשך מלמעלה עד למטה באין מפריע, וכפי שנאמר (שמות כו, כח): "והבריח התיכן (=הספירה האמצעית, ספירת התפארת) . . מבריח מן הקצה אל הקצה".
ומסיבה זו הבית השלישי הקשור עם יעקב אבינו - מידת האמת - יהיה נצחי, שכאמור מצד מידת האמת אין שינויים. הבית הראשון הי' כנגד אברהם - חסד - ולכן הי' שם גילויים נעלים ביותר (שלא היו בבית שני - ראה יומא כא, ב), שכן עניינה של מידת החסד הוא גילוי מלמעלה. הבית השני שהיה כנגד יצחק היה יותר גדול מבחינה גשמית (בניין ושנים), שכן יצחק - גבורה - מסמל את עליית התחתון, אך לשניהם לא היה קיום, ודווקא בית המקדש השלישי הקשור עם יעקב - אמת - יהיה באופן נצחי.
עיקר הגאולה - בית המקדש
אות ב:
הרבי עומד על שוני מסויים שיש בין לשון חז"ל שהבאנו, ללשון רבינו הזקן בליקוטי תורה. חז"ל מדגישים את מעלת בית המקדש השלישי על שני בתי המקדש שקדמו לו; ואילו רבינו הזקן מדגיש את הגאולה דלעתיד שתהיה גאולה נצחית. והיינו שחז"ל התייחסו בעיקר לפרט של בית המקדש, ואדה"ז מדבר על הגאולה בכללותה.
הרבי כותב שבפשטות יש לומר שעיקר הגאולה הוא בניין בית המקדש, ולכן אם בית המקדש באופן נעלה יותר, אזי גם הגאולה בכללותה הינה נעלית יותר (ולכן בבית שני שלא היו בו ארון כפורת וכרובים וכו' (כמסופר ביומא כא, ב), אזי לא היתה בו חירות, וישראל היו נתונים לשליטת הרומאים), ולפי זה דברי חז"ל ודברי רבינו הזקן - חד הם.
הגאולה - שלב נעלה יותר
אך בעומק יותר יש לומר שרבינו הזקן מדגיש את העילוי שיהיה בגאולה, כי עילוי זה הוא נעלה יותר מהעילוי שיהיה בבית המקדש. שלכן הסדר הוא שקודם יהיה בניין בית המקדש, ואח"כ קיבוץ נדחי ישראל (ראה רמב"ם הלכות מלכים, תחילת וסוף פרק יא) שעולים מדרגה לדרגה, וקיבוץ נדחי ישראל (גאולה) הוא עניין נעלה יותר מבניין בית המקדש.
הכול בא מכוחו של בית המקדש
אך הרבי מוסיף, שהגם שהגאולה היא שלב נעלה יותר מבניין בית המקדש, בכל זאת היא באה כתוצאה מבניין בית המקדש, שבבית המקדש כלולים כל העניינים והמעלות שיהיו לאחר מכן.
חיים נצחיים
ולפי דברי הזוהר (ח"א קלט, א) שתחיית המתים תהיה השלב השלישי (והסופי) בגאולה, יש לומר שתחיית המתים הינה מעלה נוספת, שעל ידה מתבטאת במיוחד מידת האמת, מידתו של יעקב אבינו, אשר תתגלה לעתיד לבוא, שכאמור אמת פירושה שהדבר הוא נצחי ואינו נפסק, וזה יתבטא בכך שיהיו חיים נצחיים ללא הפסק.
הרבי מוסיף, שלכן אנו מוצאים גם שני פירושים על הפסוק בהושע (ו, ב) "יחיינו מיומיים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו" - שלפי פירוש רש"י מדובר כאן על בית המקדש השלישי (שבו נתנחם על שני בתי המקדש שחרבו - "יחיינו מיומיים"); אך יש מפרשים (ראה אור התורה לנ"ך שם) שמדובר כאן אודות תחיית המתים ("ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו") - והביאור בזה שהמעלה העיקרית לעתיד תתגלה בתחיית המתים, אך זה גופא בא מכוחו של בית המקדש השלישי שבו כלול כל המעלות שיהיו לעתיד.
החורבן הוא חלק מתהליך הגאולה
אות ג:
בכדי להבין את האמור באות הקודמת, שהגם שהגאולה ותחה"מ הם נעלים יותר מבניין בית המקדש, אך בכל זאת הם באים מכוחו של בית המקדש, מתחיל הרבי לבאר באריכות מהו עניינו של בית המקדש.
חז"ל אומרים (ילקוט שמעוני ירמיה רנט - בנוגע לחורבן בית המקדש): "עלה אריה במזל אריה והחריב את אריאל . . על מנת שיבוא אריה במזל אריה ויבנה את אריאל" כלומר: נבוכדנצר הנקרא אריה (שנאמר בו (ירמיה ד, ז): "עלה אריה מסבכו") בא בחודש שמזלו אריה - חודש אב, והחריב את בית המקדש הנקרא 'אריאל' (מלשון אריה), וזאת על מנת שיבוא הקב"ה הנקרא אריה (וכפי שנאמר בו (עמוס ג, ח): "אריה שאג מי לא יירא") בחודש שמזלו אריה, ויבנה את בית המקדש השלישי (הנקרא אריאל, כנ"ל).
מלשון המדרש "עלה אריה במזל אריה והחריב כו' על מנת שיבוא אריה כו' ויבנה את אריאל" מובן, שהחורבן היה בשביל הבניין, וכמו שאדם הורס בית קטן בכדי לבנות בית גדול יותר, שפעולת ההריסה היא חלק מהבניין.
ומזה מובן, שהמעלה של בית המקדש השלישי על בתי המקדש הראשון והשני הוא לא רק בזה שבית המקדש השלישי הוא נצחי, שהרי כל מה שנחרבו שני בתי המקדש הוא בכדי להגיע למעלתו בית המקדש השלישי, ונמצא שגם בית המקדש הראשון והשני יכלו להיות נצחיים, אלא שנחרבו בכדי שתתגלה דרגה גבוהה יותר - דרגת בית המקדש השלישי שהוא נעלה גם מבתי המקדשות הראשון והשני כפי שהם נצחיים.
צדיקים ובעלי תשובה
המעלה המיוחדת של בית המקדש השלישי היא עניין התשובה. שבעלי תשובה הם בדרגה גבוהה מצדיקים, וכפי שחז"ל אומרים (ברכות לד, ב): "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד", ולכן "משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא" (=משיח בא להחזיר את הצדיקים בתשובה - ראה זהר ח"ג קנג, ב) - שלעתיד לבוא גם לצדיקים יהיה מעלת הבעלי תשובה.
מהי המעלה המיוחדת שיש בתשובה?
ניתן להסביר זאת בשני דרכים: א) הבעל תשובה, דווקא בגלל שהיה רחוק מאלוקות, יש לו צמאון עז להתקרב לקב"ה, יותר מהצדיק שמעולם לא נתרחק. וזה מה שאומר דוד המלך בתהלים (סג, ב) "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים" - שדווקא בארץ ציה, כשאין מים, אזי הצימאון הוא גדול ביותר, וממשיך שם (פסוק ג): "כן בקדש חזיתך" וגו' ומפרש הבעש"ט (כתר שם טוב, הוספות סימן ד): "כן בקודש חזיתך" - הלוואי ש'בקודש' יהיה לי אותו הצימאון שהיה בארץ ציה.
בעומק יותר ניתן לומר, עפ"י הכלל הידוע (ראה באריכות בשיעור השני בד"ה מים רבים התשל"ח שהועלה באתר זה, קישור: לחץ כאן) ש"כל הגבוה גבוה ביותר יורד למטה מטה ביותר" (וכפי שרואים למשל שכשנופלת חומת אבנים, האבנים הגבוהות ביותר הן נופלות למרחק רב יותר) - שבחטא מוסתר 'ניצוץ' נעלה ביותר (שנפל שם ב'שבירת הכלים' - להבנת מושג זה ראה בשיעור הנ"ל), ואין שום אפשרות להעלותו לקדושה אלא ע"י שהאדם 'נופל' באותו חטא, ואח"כ עושה תשובה, שעל ידה נעשים הזדונות כזכויות (יומא פו, ב) ואז אותו ניצוץ עולה לקדושה (שנהפך למצווה). הרב הוסיף, שבתורת החסידות מבואר שאותו ניצוץ הוא המעורר את האדם לתשובה כשהאדם נכשל ח"ו בחטא. ולעניינינו, נמצא שהבעל תשובה מצליח לברר ניצוצות יותר נעלים, שהצדיק אין באפשרותו לבררם.
(במענה לשאלה הבהיר הרב, שלמרות המעלה של בעל תשובה, אין מקום לעבור עבירה בשביל לעשות עליה תשובה, שעל זה אומרים חז"ל (יומא פה, ב): "האומר אחטא ואשוב . . אין מספיקין בידו לעשות תשובה").
וזה העניין של הבית השלישי, שהוא מגיע כתוצאה מעבודת התשובה, וכגודל הירידה בגלות כך תהיה העלייה שתהיה לעתיד לבוא. הרבי מוסיף בהערה (18) שידוע (ראה מגלה עמוקות קפו, ועוד) שאם משה היה נכנס לארץ ובונה את בית המקדש הוא לא היה נחרב לעולם, וע"ז מבואר בתורת החסידות (אוה"ת ואתחנן עמ' פז) שהסיבה שמשה לא פעל זאת, הוא לפי "שמהירידות שנמשכו בגלות הארץ יהי' עלייה גדולה יותר".
וזו הסיבה לאריכות הגלות, שהגלות אינה רק עונש על חטאים, אלא היא מהווה הכנה (וזיכוך) לגאולה העתידה, ולכן, היות שהגאולה העתידה היא נעלית באין ערוך, דרושה לזה הכנה רבתי.
בגלות מתגלים הכוחות הבלתי מוגבלים של הנשמה, שכן למרות ההעלם וההסתר, והגזרות והניסיונות וכו' יהודים מצליחים להתגבר ולשמור תורה ומצוות בתנאים הכי קשים, ועניין זה מתגלה רק בגלות, שכן בגאולה כשמאיר אור אלוקי, וחיים חיי רווחה, בוודאי שאין כל מניעה לקיים תורה ומצוות.
אי אפשר לחכות יותר...
הרב הוסיף (עפ"י המבואר בשיחות הרבי) שכעת נסתיימו כל ההכנות, והגאולה צריכה להגיע תיכף ומיד ממש. בקשר לזה סיפר הרב את המשל הבא:
בעבר, היהודים תושבי הכפרים, היו אנשים פשוטים מאוד, שלא ידעו אפילו קרוא וכתוב, ובוודאי שלא ידעו להתפלל או ללמוד. יהודים אלו, היו עסוקים במשך כל השנה בטיפול בבעלי החיים ובשדות שברשותם, ובימים הנוראים היו באים לעיר הגולה לבית הכנסת כדי להתפלל.
בראש השנה אחד, הגיע לבית הכנסת איש כפרי נבער מדעת, שממש לא ידע כלום. הוא הסתכל במתפללים הרבים, והנה הוא שם לב, שבאמצע תפילת הלחש, החלו אנשים רבים לבכות. הכפרי לא הבין לפשר הבכיה, הרי לא היתה כאן שום קטטה, ואף אחד לא נפגע. אחרי שלא מצא שום סיבה חיצונית לבכי, החליט הכפרי, שבוודאי האנשים בוכים משום שכבר מאוחר, ובוודאי רעבים הם. והיות שגם לו החל הרעב להציק - הצטרף גם הוא לקול היללה.
והנה, מתחיל שליח הציבור להתפלל, והאנשים חדלו מלבכות. האיכר התפלא מאוד על המחזה שלפניו, ואז הוא הגיע למסקנה, שבוודאי הניחו האנשים חתיכת בשר קשה בסיר החמין, וככל שיעבור זמן רב יותר כך חתיכת הבשר תשביח יותר, ועל כן חדלו האנשים מלבכות, ביודעם שעדיף להם לחכות... אך כעבור זמן מה, החלו לתקוע בשופר, והנה שוב החלו כל העם לבכות. כעת התבלבל הכפרי לגמרי. אך לבסוף מצא גם לכך פיתרון: נכון שהבשר הולך ומשביח, אך כמה אפשר לחכות...
הנמשל ברור: אמת שהגלות מהווה הכנה וזיכוך לגאולה העתידה, והיות שבגאולה יאיר אור אין סוף, דרושה לכך 'הכנה דרבה'; אך עם כל זאת, אי אפשר כבר לחכות...
למעלה מהשתלשלות
וממשיך הרבי, שההבדל בין עבודת הצדיקים לעבודת הבעלי תשובה, שעבודת הצדיקים קשורה ב'סדר השתלשלות' (סדר השתלשלות הוא כינוי לספירות מחכמה ואילך, ונקראים כך על שם שהם כמו שלשלת העשויה מטבעות, שכל טבעת קשורה בטבעת שעליה, וכך גם הספירות כל אחת קשורה בספירה שמעליה) אך עבודת הבעלי תשובה היא בכתר ש'למעלה מהשתלשלות' (כלומר שספירת הכתר היא לא רק דרגה שלמעלה מחכמה, אלא היא כאמור 'למעלה מהשתלשלות' שהיא נעלית לגמרי מכל הספירות, והיא לא שייכת ל'שלשלת' הנ"ל).
וזה עומק דברי חז"ל "עלה אריה במזל אריה והחריב את אריאל . . על מנת שיבוא אריה במזל אריה ויבנה את אריאל". שמה שמכנים את הקב"ה 'אריה' - הכוונה בזה היא לספירת הכתר, שע"י הירידה בגלות, מתגלה מעלת התשובה - כתר.
ומוסיף הרבי, שגם לדברי רש"י (יחזקאל מג, יא) שכשעלו מבבל היו ראויים שיהיה הבית השני בית נצחי (אלא שלא זכו), אך מכל מקום, הבית השלישי הוא גדול יותר, שאף שגם אז (בבית שני) היה עניין התשובה, מ"מ בתשובה יש ריבוי דרגות, ולזה היה חורבן בית שני, שע"י העבודה בגלות זו יגיעו לשלימות התשובה ועי"ז יהיה "גדול כבוד הבית הזה האחרון" בתכלית השלימות (הרב הוסיף שלפ"ז יומתק הקשר בין ב' הפירושים בפסוק "גדול יהיה" אם זה קאי על ביהמ"ק השני או השלישי - שבשניהם הי' מעלת הבעלי תשובה).
נכתב ע"י: שמואל אלבום
- המשך יבוא -