שיעור במאמר "כימי צאתך מארץ מצרים'' חלק שני
- תגיות: ניסים , נס וטבע , אחרון של פסח , פסח
- שלח שאלה או תגובה
תקציר השיעור
תקציר השיעור הקודם:
על הפסוק (מיכה ז, טו): "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" הרבי שאל כמה שאלות:
א) הרי גאולה העתידה תהיה נעלית הרבה יותר מיציאת מצרים, וא"כ מדוע מדמים את הניסים של הגאולה דלעתיד לניסי יציאת מצרים?
ב) מדוע הכתוב מדגיש את ראיית הניסים ("אראנו נפלאות"), ואינו אומר שהקב"ה יעשה ניסים?
ג) מדוע הפסוק פותח בלשון 'נוכח' - "כימי צאתך מארץ מצרים" ומסיים בלשון נסתר "אראנו נפלאות". הרבי מציין שבזהר (ח"ב נד, א) מפרש ש"אראנו" קאי על משה רבינו, אך עדיין דרוש ביאור הקשר בין פירוש הזהר לפירוש הפשוט ש"אראנו" הוא לכל ישראל.
ד) הפסוק משתמש בלשון רבים ("כימי צאתך") ובהכרח לומר שכוונת הכתוב גם לנס קריעת ים סוף (שהיה בשביעי של פסח), וכוונת הכתוב לומר שלעתיד לבוא יהיה נס בדוגמת קריעת ים סוף, ודרוש ביאור מה העניין בזה, ובמיוחד דרוש ביאור מדוע הכתוב מדגיש שנס זה יהיה 'גלוי' (וכפי ששאלנו בשאלה ב').
בכדי ליישב את התמיהות הללו, מקדים הרבי, שיש להבחין בין שלושה סוגי ניסים:
א) ניסים שלמעלה מהטבע (כמו קריעת ים סוף - שהוא נעלה לגמרי מגדרי הטבע); ב) ניסים המלובשים בטבע (כמו נס פורים שהוא בעצם 'צירוף מקרים', וכל מקרה לגופו הינו מקרה טבעי לחלוטין, אך הכול רואים בבירור את יד ה' המכוונת את המאורעות); ג) ניסים המלובשים בטבע, עד כדי שאין רואים כלל את יד ה' המכוונת אותם, וכמאמר חז"ל (נדה לא, א) על הפסוק (תהלים קלו, ד): "לעושה נפלאות גדולות לבדו" - "שאפילו בעל הנס אינו מכיר בניסו".
הרבי הסביר ששרש הניסים המלובשים בטבע - ובמיוחד אותם ניסים שעליהם נאמר "לעושה נפלאות גדולות לבדו" הוא למעלה יותר - שלכן בנוגע לניסים אלו נאמר הלשון "לבדו" שמלבד הפירוש הפשוט שרק הקב"ה יודע על הנס, הרי שיש כאן ביטוי עמוק יותר: זהו נס המגיע מהקב"ה "לבדו" - מעצמותו ומהותו של הקב"ה, ולכן נס זה אינו יכול להיות בגילוי, ששורשו מדרגה כזו שאינה שייכת לגילוי. הרבי מוסיף, כי הניסים דלעתיד יהיו מדרגת "לבדו" (וכמאמר חז"ל (שמות רבה יט, ו): "לשעבר (ביצי"מ) אני ובית דיני הייתי מהלך לפניהם, אבל לעתיד לבוא אני לבדי" - שביצי"מ הניסים נמשכו ע"י 'בית דינו' של הקב"ה, ולע"ל יהיו הניסים מהקב"ה לבדו), וזה החידוש בכתוב, שאפילו שניסים אלו אינם באים בגילוי ("אין בעל הנס מכיר בניסו"), לעתיד הם יבואו בגילוי - "אראנו נפלאות".
* * * * *
מדוע נס המלובש בטבע הוא נעלה יותר
אות ג:
החל מאות זו, הרבי יסביר את עומק העניין במה שנתבאר קודם, שניסים המלובשים בטבע (ובמיוחד ניסים אלו שעליהם נאמר "אין בעל הנס מכיר בניסו") הם נעלים יותר מניסים שמעל לגדרי הטבע.
הרבי כותב על כך שני ביאורים:
א) נס מבטא את ה'בלי גבול' לעומת הטבע שמעצם מהותו הוא מדוד ומוגבל. כשהקב"ה עושה נס שהוא מעל לגדרי הטבע, מתגלה כוחו ה'בלי גבול' של הקב"ה. אך כשהנס מלובש בטבע, נוצר חיבור של גבול ובלי גבול יחד - שהרי בנס כזה הטבע והנס 'משתפים פעולה' יחדיו (ולא כמו בנס שהוא מעל לטבע שהטבע מתבטל לגמרי), והכוח לחיבור גבול ובלי גבול יחדיו (שהם שני הפכים) מגיע מעצמותו של הקב"ה הנעלה הן מכוח הגבול והן מכוח הבלי גבול.
ב) הסבר נוסף: בניסים שמעל לטבע מתגלה שהקב"ה יותר חזק מהטבע, ובכוחו לשדד ולבטל את הטבע. אך בניסים המלובשים בטבע מתגלה פן עמוק יותר: שהטבע עצמו הוא אלוקות, והוא עצמו פועל בהתאם לרצון העליון (בהערה 25 מוסיף הרבי, שעניין זה מתבטא עוד יותר בניסים שעליהם נאמר "אין בעל הנס מכיר בניסו" - שבניסים המלובשים בטבע בדוגמת נס פורים וכיו"ב, ניכר שהטבע הוא רק לבוש חיצוני ליד ה' המנהלת את העניינים, והיינו, שהטבע אינו בשיא התוקף שלו, והוא רק כעין 'כיסוי' חיצוני למאורעות, אך כשהנס אינו ניכר כלל אזי הטבע נשאר בתוקפו - וגם בטבע זה שהוא בשיא התוקף חודר אלוקות. הרב קרא את כל ההערות, והתעכב גם המבואר בשוה"ג).
מהנהגת הטבע ניתן לראות את נצחיות הבורא
אות ד:
באות זו הרבי יסביר את המעלה שיש בהנהגת הטבע, ואת המעלה שיש בהנהגה ניסית.
הרבי מביא את דברי העקדה (שער לח) המבאר, שמהנהגת הטבע אפשר לידע גדלות הבורא. דנוסף על זה שע"י ההתבוננות בהנהגת הבריאה באים להכרה שיש בורא לעולם (וכפי שהרמב"ם מאריך בנוגע לאברהם אבינו שהכיר את בוראו ע"י ההתבוננות בבריאה - ראה באריכות ברמב"ם ריש הלכות עבודה זרה), ניתן להבחין בדבר מופלא נוסף: הנהגת הבריאה היא תמידית בלי שינוי ("לא ישבותו" - בראשית ח, כב). דהגם שהבריאה עומדת קרוב לששת אלפי שנה, בכ"ז אין שום חלישות בהנהגה הטבעית, וצבא השמים קיימים כולם באופן פרטי, הגלגלים, השמש והירח והכוכבים, ואפילו בנוגע לצבא הארץ, הרי קיום המין הוא באופן תמידי (כלומר: אמנם חיי האדם מוגבלים, אבל קיום המין האנושי (ע"י כוח ההולדה) הוא תמידי) - ונצחיות זו מורה על נצחיות הא-ל, ועל כוח הבלי גבול שלמעלה מהתלבשות בעולם.
אך בכל זאת, בכדי לידע גדלות הבורא באמצעות הנהגת הטבע - דרושה התבוננות; בנס ניתן לראות מייד (גם ללא התבוננות) את כח הבורא הבלתי מוגבל.
דבר נוסף אומר הרבי: בטבע ניתן לראות את גילוי כוח האין-סוף כפי שהוא מלובש בטבע שהוא מוגבל, אך בנס ניתן לראות את ההנהגה הבלתי מוגבלת כשלעצמה. אך עניין זה גופא מביא אותנו למעלה שיש דווקא בהנהגה הטבעית: שענין הבלי גבול המתגלה ע"י הניסים אינו שייך לעולם, שע"י הנס מתבטלת הנהגת הטבע; וע"י התמידיות בהנהגת הטבע מתגלה שגם חיות העולם קשורה עם אלוקות.
נכתב ע"י: שמואל אלבום
- המשך יבוא -