שיעור במאמר "ויתן לך" התשכ"ח - חלק שני
- תגיות: יעקב ועשו
- שלח שאלה או תגובה
תקציר השיעור
תקציר הפרקים הקודמים:
הרבי שואל מדוע בברכת "ויתן לך הא-להים" מופיע השם "א-להים" ששם זה מורה על מידת הדין והגבורה, ולא שם הוי' המורה על מידת החסד וההשפעה.
ומבאר הרבי, שההבדל בין מידת החסד למידת הגבורה הוא שמידת החסד עניינה הוא להשפיע לכול, גם לראוי וגם לשאינו ראוי, ומידת הגבורה עניינה הוא להשפיע רק למי שמגיע לו בדין, אך כשמידת הגבורה משפיעה, השפע הוא בריבוי עצום, וכידוע ש'גבורה' מלשון 'תגבורת'. בשיעור הקודם נתבאר, שהחסד הוא כטבע המים שהם בקרירות, אך הגבורה היא כטבע האש, שההשפעה ממנה היא בחמימות (בשיעור זה הוסיף הרב כמה משלים ודוגמאות בכדי לבאר את החילוק בין השפעת החסד - מים להשפעת הגבורה - אש).
בשיעור הקודם ביארנו שזה גם עניינו של ראש השנה, שאמנם הוא 'יום הדין' אבל לאידך, דווקא ביום זה נקצב השפע על כל השנה.
וזו הסיבה שבברכת "ויתן לך" נזכר שם א-להים, שבברכה זו ישנם עניינים נעלים ביותר, ולכן אומר שם א-להים, שההשפעה תהיה בריבוי ובתגבורת.
* * * * *
מדוע יעקב התנהג במרמה
אות ג:
הרבי מוסיף, שגם בנוגע ליצחק עצמו מצינו שנתברך משם "א-להים", וכפי שנאמר (בראשית כה, יא): "ויהי אחרי מות אברהם ויברך א-להים את יצחק בנו". אך ברכת "ויתן לך" שבירך יצחק את יעקב היא ברכה נעלית יותר. והראיה, שהרי בנוגע לפסוק "ויהי אחרי מות אברהם ויברך א-להים את יצחק בנו" מפרש רש"י, שאברהם נתיירא לברך את יצחק, מפני שצפה את עשו יוצא ממנו, ואמר: "יבוא בעל הברכות, ויברך את אשר ייטב בעיניו" ולכן אחרי מות אברהם, בא הקב"ה ובירך את יצחק. והיינו שאם אברהם היה מברך את יצחק, הברכה היתה נמשכת בדרך ממילא לשני בניו עשו ויעקב (ולכן לא רצה לברכו), וא"כ כשבא הקב"ה ובירך את יצחק, אזי אותה ברכה נמשכת לעשו וליעקב, ונמצא שהברכה שמברך יצחק את יעקב "ויתן לך" היא ברכה נוספת ונעלית יותר.
ולכן, ממשיך הרבי, מצינו שיעקב השתדל ביותר ועשה עניינים שלא כדרכו (שהרי "יעקב איש תם" (בראשית כה, כז), ועשיית ענייני מרמה בשבילו הוא "מס"נ ממש") בכדי לקבל את ברכות אלו, והיינו משום שברכות אלו הם נעלות יותר מהברכה שהתברך אביו יצחק (שנמשכת לו בדרך ממילא).
נכתב על ידי שמואל אלבום
- המשך יבוא -