שורש מצוות התפילה - חלק ג

כ שורש מצוות התפילה - חלק ג | חסידות TV

שורש מצוות התפילה - חלק ג
- תגיות: שמות , ספירות
- הועלה לאתר: כ תמוז התשעו
- שלח שאלה או תגובה
לא מצליחים לצפות? רוצים ללמוד בדרכים? לחצו להורדה למחשב האישי: וידאו (MP4) אודיו (MP3)
להורדה יש ללחוץ על הקישור המתאים באמצעות הכפתור הימני בעכבר > שמירת קישור בשם

שיעור שלישי בסדרת שיעורים ב"שורש מצוות התפילה" - קונטרס שבו מבאר הצמח צדק את מצוות התפילה על פי דא"ח

פלפול התלמידים

שלח שאלה או תגובה

החומר הנלמד

ג) הענין הוא דר"ל על בחי’ הארת הבורא ית’ ממש המתלבש ומתפשט בהספירות כנודע שאור א"ס ב"ה מאיר ומלובש בספירותיו וכמ"ש איהו וגרמוהי חד כו’ דר"ל איהו על עצמות אא"ס וגרמוהי הן הכלים די"ס דאצי’ שהוא ית’ מתייחד ומתלבש בהן, והאור הוא מעין המאור בבחי’ א"ס ממש ולפיכך יתכן עליו השם משמות הנ"ל כמו ענין שם אל בחסד אע"פ ששם אל רצונינו לבורא עולם ממש מ"מ הרי באמת כן הוא דכוונתינו בזה לבורא עולם כשמאיר ובא במדת חסדו כו’, ושם אלקים כוונתינו לבורא עולם כשמאיר ובא במדת גבורתו כו’ ושכינה היינו כשמאיר ובא במדת מלכותו כו’, ונמצא אע"פ שהן עשרה שמות לע"ס שונות ממש שהחסד הוא אינו גבורה רק שכלול ממדת הגבורה ומ"מ עיקרו חסד וכן הגבורה אינה חסד רק שכלולה מהחסד ועיקרה גבורה וכן בשאר כל המדות, מ"מ אין שינויים בהשמות, שמ"מ כיון שהכונה בהן לבורא עולם ממש, א"כ מאי איכפת לן אם כוונתינו לו כשמלובש במדת חסדו או במדת גבורתו, כיון שכוונתינו לו ממש והרי הוא אור א’ פשוט ממש בין האור המלובש בחסד ובין המלובש בגבורה ותדע לך שמה"ט אמרו דאחליפו דוכתייהו אור החסד בכלי הגבורה וכו’ כי האא"ס עצמו מופשט ומושלל מחו"ג כו’, וה"ז עד"מ כמו מלך ב"ו כשנותן מתנה לזולתו פעמים בידו ימנית ופעמים בידו השמאלית, שהגם שהידים מובדלים זה מזה, מ"מ כולא חד, כי בשניהם אנו אומרים שהמלך נתן והיינו על פנימיותו והיד אינו אלא כלי שנותן על ידו וא"כ אע"פ שהידים הם שנים המלך א’ הוא והוא נפשו ושכלו כו’ שהוא חיות הידים כו’ וכמ"כ אע"פ שהספי’ הם יו"ד בחי’ מחולקות מ"מ האא"ס המתפשט בתוכן א’ הוא שהוא אור הא"ס ממש הבורא עולם ולו אנו מכוונים בקריאתינו אל אלוה כו’ ושאר כל השמות מידועים לו או שכינו לו חז"ל:

ד) ואם תאמר א"כ למה נק’ בשמות מחולקים ולמה נק’ האור שבחסד אל ולא אלקים והאור המתפשט בגבורה נק’ אלקים ולא נק’ אל, כיון שהוא אור א’ פשוט א"כ מ"ט יהי’ התחלקות השמות כו’, ועוד דא"א לומר שכל השמות הם בבחי’ א’ ממש, שהרי באמת שם אל מורה על המשכת חסד ממנו ית’ כמ"ש אל ה’ ויאר לנו וכתיב חסד אל כל היום ושם אלקים מורה על פעולת הדין, שלכן נק’ ג"כ הדיין בשם אלקים כמ"ש והגישו אדוניו אל האלקים וכתי’ אלקים לא תקלל כו’ דפי’ על הדיין כו’ כמ"ש בס’ החינוך סי’ ס"ט וכתי’ אשר ירשיעון אלקים דר"ל הדיינים כו’, ואי איתא כמו שנת’ למעלה שהשמות הנ"ל מורים על עצמות הבורא ממש דלאו מכל אינון מדות איהו כלל א"כ אין התייחסות פעולת החסד לשם אל יותר מלשם אלקים שהרי שני השמות מורים על עצם הבורא ממש, אך התשו’ בזה הוא דאע"פ שהאא"ס המלובש בהספי’ הוא עצם א’ פשוט בתכלית הפשיטות מ"מ לענין פעולתו והשפעתו בעולמות יהי’ שינוי שכשמתלבש במדת חסדו ובה ועל ידה יאיר בעולמות יהי’ הפעולות בחי’ גלוי חסדים ורב טוב לעולמות, וכשמתלבש במדת גבורתו ובה ועל ידה יאיר בהעולמות יהי’ הפעולות בחי’ דינים ח"ו, ולא שיש שינוי ח"ו בעצם האור בין האור המלובש בחסד להמלובש בגבורה, דזה אינו כיון שהוא אא"ס ונאמר בו לא שניתי כו’ אלא שהשינוי הוא בההשפעה, והיינו משום שהאא"ס אינו משפיע החיות בהעולמות כ"א ע"י הספי’ הנ"ל שהן הכלים להגיע החיות אצל הנבראים, ולא שהוא ית’ מצד עצמו צריך לכלים הנ"ל אלא משום שהעולמות הן בבחי’ מדה וגבול מהארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה כו’ וכן קרסולי החיות ושוקי החיות כו’ הן ג"כ במדה וגבול, וא"א לבע"ג לקבל החיות מאא"ס עצמו הבלתי בע"ג משום דא"כ הי’ ג"כ המקבל בבחי’ בלי גבול כו’ וסיבת היותן בבחי’ גבול הוא משום שאא"ס מחי’ אותן ע"י הכלים הנ"ל שמהן בא ההגבלה וכמו שביאר זה באגה"ק ע"פ מאמר וילבש צדקה כשריון כו’ ובמאמר איהו וגרמוהי כו’, וכיון שכן הרי מבואר שההשפעה הנמשכת מאא"ס להעולמות ע"י הכלים הנ"ל הנק’ י"ס דאצי’ היא נעשי’ ומתצמצמת לפי ערך הכלי להיות בבחי’ גבול ותכלית ולא כמו שהאא"ס עצמו הוא בלי גבול כו’, וממילא מובן שהיא ג"כ נעשית ונשפעת כפי תמונת ומהות הכלי שעל ידה נשפעת כגון ההשפעה הנמשכת ע"י כלי החסד נתהוו ממנה ברואים המורים על מדת החסד כגון האור והמים כו’ וההשפעה הנמשכת ע"י כלי הגבורה נתהוו ממנה ברואים המורים על הגבורה כגון הרקיע המבדיל כו’ וכן בשאר כל המדות, והנה אע"פ שהאא"ס המלובש במדת החסד ומשפיע השפעות מבחי’ חסדים ע"י מדה זו איננו משתנה ח"ו ממהותו הפשוט להיות בבחי’ מדה פרטית ח"ו מ"מ הרי לענין זה יש שינוי בין זה האור להתלבשותו בבחי’ גבורה והוא במה שכשמתלבש בחסד משפיע חסדים וכשמתלבש בגבורה משפיע גבורות כו’ ולכן שפיר אמרו ששם אל הוא בחסד דייקא ולא בגבורה אע"פ שכוונתינו בשם זה לבורא עולם מ"מ היינו שהבורא נק’ בשם זה כשמשפיע חסדים כו’ ונק’ בשם אלקים כשמתלבש במדת הגבורה לעשות דין ח"ו ועד"ז הוא בחי’ ש’ הוי’ כשמתלבש במדת רחמים לרחם עמו כו’ ונמצא א"ש שהשמות יש לכל א’ פעולה מיוחדת מזולתו ש’ הוי’ בחי’ רחמים וש’ אלקים בחי’ דין וש’ אל או אלוה בחי’ חסד כו’ ואעפ"כ בכולם הכוונה על הבורא ית’ ממש: