פלוני
26/12/2013
|
"ניטל" הייתכן?!
שלום!
כידוע נוהגים שלא ללמוד תורה בליל ה-25 לדצמבר, והטעם הוא שלא להוסיף חיות בקליפה כו’.
וכאן נשאלת שאלת השאלות:
תמיד למדנו בדא"ח שע"י תורה ומצוות מגבירים כח הקדושה, וממשיכים אוא"ס מריש כל דרגין ועד למטה מטה ממש בתוספת מרובה על העיקר, ועל אחת כמה וכמה בתורה - "תורה אור" שאפילו מעט מן האור דוחה (ובדרך ממילא) הרבה מן החושך, והנה כאן הוא הפך כ"ז, שעל ידי לימוד תורה הנה לא רק שמעט מן האור אינו דוחה את החושך, אלא האור מוסיף ומגביר את החושך, ו"יתרון החושך" נעשה "מן (וע"י) האור"?
אתמהה!
|
אריה לייב
26/12/2013
|
לכל דבר זמן ומקום
בדרך אפשר. יחד עם זאת הרי יש מקומות, כמו בית מרחץ למשל ,שלימוד תורה אסור שם. אז יתכן שיש גם זמן שלימוד אז אינו ראוי.
|
שמואל י
26/12/2013
|
ראה באגרות קודש!
הרבי כבר נשאל על כך באג"ק חי"ד עמ’ שנא וע"ש במענה.
|
המערכת
26/12/2013
|
לתועלת הרבים מובא בזה לשון הרבי באג"ק הנ"ל:
ה’קכג
ב"ה, י"ב שבט, תשי"ז
ברוקלין, נ. י.
האברך הוו"ח אי"א נו"נ וכו’ מו"ה יעקב שי’
שלום וברכה!
במה ששואל למנהג ישראל אשר תורה היא שבליל ניתל אין לומדים עד חצות הלילה, מה טעם בדבר. ואיך אפשרי אשר לימוד תורה יגרום לענינים בלתי מתאימים ורצוים ואשר לכן נמנעים מלימוד.
הנה לטעם הדבר יעיין בספרי טעמי המנהגים אשר רבים הם ומובאים בהם כמה טעמים בשם גדולי ישראל, וגם מנהגנו הוא כנ"ל, וכמועתק בלוח היום יום י"ז טבת ה’תש"ג ובשם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שהוא כדי שלא להוסיף חיות, ואמר, די מתמידים וואס די אכט שעה איז זיי נוגע בנפש, האב איך ניט האלט, וכבר ידוע שהוא רק עד חצות לילה.
ב) איך אפשר שלימוד התורה יגרום לתוצאות בלתי רצויות ועוד גרוע מזה.
ישנם עוד דוגמאות לזה וגם בנגלה, וכמו לימוד רוב ענינים שבתורה בתשעה באב, לימוד רוב עניני התורה ע"י אבל, ר"ל, לימוד התורה עי"ז שעליו נאמר ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי. וראה ג"כ הלכות ת"ת לרבנו הזקן פרק ד’ סעיף ג’ ובקו"א.
|
פלוני
26/12/2013
|
נעשה ונשמע
שלום לכל המגיבים שליט"א!
הנה בכל התשובות שצויינו הובאו רק ראיות שאכן זה כך (וגם ראיות מנגלה, כמובא באג"ק).
אך עדיין צ"ב טעם הדבר, ובסגנון אחר: יש כאן רק חלק ה"נעשה" אך חסר עדיין את ה"נשמע" = ההבנה.
אשמח באם ירחיבו את הביאור ככל הניתן.
|
המערכת
29/12/2013
|
שני ביאורים
לפלוני שליט"א
הפנינו את השאלה לרב יוסף יצחק אופן ולרב מיכאל חנוך גאלאמב, וכל אחד ענה עפ"י סגנונו והרי שלך לפניך:
הרב מיכאל גאלאמב ביאר (ואולי כיוון לזה המגיב ארי’ לייב דלעיל) - שכמו שיש "מקום" שאינו ראוי - מבואות המטונפות, בית הכסא ובית המרחץ וכו’ - שהגם שהתורה אינה מקבלת טומאה (ברכות כב, א) בכל זאת אסור ללמוד שם, הנה יש גם "זמן" שאינו נקי, והוא זמן לידתו ימ"ש.
והוסיף דבעווה"ר אין זה עניין שהי’ רק לפני אלפיים שנה, אלא עד היום מליארדי אנשים הולכים בטומאה וכסילות זו, ואף חוגגים את ליל הולדתו ימ"ש.
ושאלתיו, שלכאורה מהמקור שאותו מצטט הרבי (הלכות ת"ת לרבנו הזקן פרק ד סעיף ג ובקו"א שם) מוכח איפכא, דשם מבואר שרשע הלומד תורה, אף שעליו נאמר (תהלים נ, טז) "ולרשע אמר א-להים מה לך לספר חוקי" ותורתו מוסיפה חיות בקליפות בכ"ז אומרים לו שילמוד, דסופו לעשות תשובה או בגלגול זה או בגלגול אחר ואז מוציא מהקליפה את כל התורה והמצוות, שהרי "לא ידח ממנו נידח" (עפ"י שמואל ב יד, יד), וא"כ הרי הדברים ק"ו: ומה באחד כזה שתורתו אינה רצון ה’ (שעליו נאמר "ולרשע אמר א-להים מה לך לספר חוקי") ומוסיף בפועל חיות בקליפות, בכ"ז אומרים לו שילמוד, יהודי פשוט ויר"ש הלומד תורה בתמימות ביום לידת אותו האיש, שווודאי תורתו היא מצווה גמורה ורצון ה’ - איך נאמר לו שלא ילמוד בגלל שמוסיף חיות בקליפות?
וע"ז ענה הרב תשובה נפלאה: שברשע הלומד תורה שתורתו הולכת לקליפות לפי שעה אין בזה בעיה, שהרי סופו לעשות תשובה ולהוציא מהקליפה התורה והמצוות כנ"ל, אך כ"ז בקליפה "רגילה", אך בנוגע לטומאת עבודה זרה הרי בזה יהודי ירא ומפחד אפילו מנגוע בקצה טומאתה, ואפילו בלבושיה החיצוניים, ואפילו באופן של אחד בפה ואחד בלב כמבואר בתניא (סוף פי"ט) ובוודאי שבנוגע לטומאה זו א"א לומר שניתן להוסיף בה כוח וחיות "לפי שעה"...
והרב אופן הוסיף בזה ביאור מכיוון נוסף: ידוע שאותו האיש ימ"ש הי’ לו כח התורה, שכן עי’ עוסק בתורה. וביום לידתו דנים אותו, ובאם ביום זה יגדל כח התורה בעולם ע"י לימוד התורה דבנ"י אזי יכול להיות לו למזכרת ולזכות התורה שלמד.
הרב הוסיף שבנושאים אלו אין שייך ממש "להבין" את הדברים, שכן עניינים אלו אינם כמובן עפ"י נגלה, ובהדי כבשי דרחמנא ללמה לך, ואין לנו אלא דברי רבותינו הקדושים, ומסורת הדורות.
בכבוד רב, ובברכה שיקויים הייעוד "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (זכריה יג, ב) תומ"י ממש,
ש. אלבום - בשם הרבנים המשפיעים הנ"ל
|
משה וויס
28/01/2014
|
ביאורים נוספים
א) בספר ’מנהגי ישראל’ עמ’ קמ ואילך מביא עוד כמה טעמים בזה, ואחד מהם הוא שאותו האיש למד הרבה תורה, ובסוף נתברר שהיה שלא לשמה, ולכן ביום זה מתעורר קטרוג על כל הלומדים שלא לשמה, עיין שם עוד.
ב) לגבי מה שהקשו כאן שהרי רבינו הזקן עצמו פוסק שגם כשעוסק שלא לשמה והתורה הולכת לקליפות בכ"ז ילמד שסופו לעשות תשובה ויתוקן הכול, י"ל בפשטות דאינו דומה כלל לעניינינו, שבשלמא בעניין הלומד שלא לשמה שהוא המקלקל אזי הוא יכול גם לתקן, אבל בעניין הניטל שלא הוא המקלקל - איך יתקן מה שלא הוא היה המקלקל? וכי נאמר שגם הלומד במקומות המטונפים יכול אח"כ לתקן זה? ואתי שפיר בפשטות.
|