אריה לייב
16/12/2013
|
חידושו של אריז"ל
ידוע שלפי קבלת האריז"ל מתיישבת קושיא מסוימת לגבי יחס בין הקב"ה והעולמות.
אם אפשר, נא להגדיר את השאלה ולהסביר באופן המתקבל איך אריז"ל פתר אותה בזה שצמצום ראשון היה בדרך סילוק ולא בדרך מיעוט.
מאוד אודה אם תשובה תכלול לא רק עיון במשלים [כמו אור ומאור] אלא גם בנמשל. כלומר איך זה אצל הקב"ה.
|
המערכת
19/12/2013
|
הרחב פיך ואמלאהו
לאריה לייב שליט"א
הפנינו את שאלתך לרב, והוא ביקש שתפנה אותנו למקור בו ראית את הדברים שציטטת, ואז נוכל לבאר את העניין בסייעתא דשמיא.
ככלל, לכל הפונים לפורום זה, חשוב מאוד לא לחסוך במילים (יש מספיק מקום, ב"ה...), ולצטט מקורות לכל דבר אותו רוצים לשאול.
בהצלחה, ולהשתמע בהקדם
|
אריה לייב
19/12/2013
|
מקור השאלה
למשל כאן זה מובא תער"ב ע’ שכט. שאם אומרים שהתהוות העולמות היא בדרך עילה ועלול אז יש השתוות מסוימת בין בורא ונברא. ורבי רש"ב שולל את זה ממש על סמך חידושו של אריז"ל בענין הצמצום.
אבל בקשה נפשית מהרב שיפשיט ענין מגשמיותו בשביל אנשים כערכינו.
|
המערכת
21/12/2013
|
ההבדל בין ’סילוק’ ל’מיעוט’
לאריה לייב היקר!
הרב עיין בדברים שציינת, והביאור הוא כך: ישנה השתלשלות באופן של ’עילה ועלול’ (=סיבה ותוצאה).
אחת הדוגמאות ל’עילה ועלול’ היא ’שכל’ ו’מידות’, שהמידות ’נולדות’ מן השכל (ש"כשמתבונן ומעמיק מאד בגדולת ה’ . . נולדה ונתעוררה מדת יראת הרוממות במוחו . . ושוב יתלהב לבו באהבה עזה" כו’ - תניא פ"ג). באופן השתלשלות זה, הרי העלול הוא ’בערך’ העילה, כלומר: השכל והמידות אין ביניהם ריחוק כ"כ, והגם שהשכל נעלה יותר מהמידות, אך יש ביניהם שייכות מסויימת, ששניהם הם תכונות בנפש, ועד ש"המידות הן לפי ערך השכל, כי הקטן חושב ואוהב דברים קטנים פחותי הערך לפי ששכלו קטן וקצר להשיג דברים יקרים יותר מהם" (תניא פ"ו).
אם השתלשלות העולמות מהבורא היתה באופן כזה ח"ו, הרי שח"ו היה גם יחס ומכנה משותף בין הבורא והנבראים, ובוודאי שהדבר אינו כן, אלא הנבראים נבראו "יש מאין" כלומר שהם לא תוצאה הבאה ממילא מהסיבה שקדמה לה, אלא שרק משום שהקב"ה החליט כך ברצונו הפשוט נבראו הנבראים וקדם אותם אפס המוחלט ("אין"). וכל המושג ’השתלשלות’ שייך רק בתוך הנבראים (והנאצלים) עצמם, שמחכמה משתלשלת בינה, ומהמוחין מתהווים המידות, אבל מהבורא הכל נתהווה בדרך של יש מאין.
וזה מה שהרבי הרש"ב מביא מהאריז"ל שהצמצום היה בדרך סילוק ולא בדרך מיעוט. שכן צמצום בדרך מיעוט מקביל ל’עילה ועלול’ - שצמצום בדרך מיעוט הוא כמו שבבית לא מאיר אור השמש כפי שמאיר בחוץ, אלא השמש מאירה דרך חלון, שזה אמנם מיעוט האור, אבל האור שמאיר דרך החלון הוא אותו מהות אור כמו האור שבחוץ, והיינו ששניהם הם באותו ’ערך’ - כמו עילה ועלול ששניהם באותו יחס, כנ"ל.
אבל הצמצום בדרך סילוק פירושו, שהאור שהיה כאן מקודם הסתלק לגמרי, ואין עכשיו את אותה מהות אור שהיתה מקודם, ובנמשל: שבצמצום הראשון הקב"ה העלים את האור הבלי גבול, ומה שנתגלה אח"כ (אור הקו) זו מהות אחרת לגמרי, שזהו אור הבא במידה וגבול.
צמצום זה מקביל לעניין של יש מאין, שנתהווה כאן דבר חדש מאין ואפס המוחלט, ואין קודם להתהוות איזה עניין שבערך הדבר המתהווה.
בכבוד רב,
שמואל א. בשם הרב
|
אריה לייב
22/12/2013
|
פשיטות האורות
א"כ שהקו הוא מהות אחרת לגמרי, ולא בערך ד"בורא", ובוודאי האורות דאצילות שלמטה יותר ממנו, א"כ מדוע ישנה אריכות בחסידות להסביר פשיטות האורות, ושח"ו לומר שיש ציור עצמי באור וכו'?
|
מערכת
30/12/2013
|
האור והגבול
שלום וברכה!
הפנינו את שאלתך לרב יוסף יצחק אופן שליט"א, והוא הקדים שלהבנת הנושא לאשורו יש ללמוד בעיון את סדרת המאמרים המופיעה בהמשך תרס"ו ממאמר החודש הזה ס"ו עד לד"ה אדם כי יקריב, שם ישנה סוגיא שלימה וב’ שיטות בעניין הקו, ואכמ"ל.
אך בקיצור נמרץ, הביאור הוא כך: מה שנתבאר שהאור הקו הוא ’יש מאין’ זה בנוגע למה שהוא בבא בבחי’ גבול, שהגבול נעשה ע"י צמצום בדרך סילוק, ולגבי הבורא הוא נחשב כמו יש מאין, אך האור עצמו ע"ז נאמר שהוא "מעין המאור", ועניינו לגלות את הבורא, ועל כן יש בו עניין הפשיטות, ועד שגם האורות המלובשים בספירות המה פשוטים ביחס לכלים וכו’.
וכפי שכתבנו בתחילה יש ללמוד המאמרים הנ"ל שבהמשך תרס"ו, ועל ידי זה יבררו ויתלבנו הדברים.
בכבוד רב,
שמואל א. בשם הרב שליט"א
|
