תשובה
לר’ שמואל שליט"א
הפנינו את דבריך שוב לרב אופן, והוא חזר
ואמר שבוודאי אין לפרש את הנאמר בשיחה שהעבודה צריכה להיות רק מצד עצם ופנימיות הנשמה
ולא מצד כוחות הגלויים, שזה סותר מש"כ בריבוי רבבות מקומות שצריכה להיות העבודה
גם מצד שכל ומידות וכוחות הגלויים (שזה הרי עניינה של חסידות חב"ד שיהיה הבנה
גם בשכל ולא רק אמונה כו’), וא"כ הכרחי לפרש את הנאמר בשיחה שצריכה להיות גם העבודה
שמצד עצם ופנימיות הנשמה.
ומש"כ בשיחה וז"ל: "שהעבודה
בלימוד התורה וקיום המצוות לא תהיה מורכבת בשום דבר" הכוונה בזה שתהיה גם עבודה
כזו שאינה מורכבת בשום דבר, ודוק.
במקביל הפנינו את שאלתך גם למשפיע הרה"ת
ר’ מיכאל גאלאמב (משפיע ישיבת תו"ת המרכזית ב-770 ברוקלין נ.י.) והוא ענה כך:
רבינו הזקן עצמו אומר (ראה ליקו"ת
פרשת האזינו דף עה סוף עמוד ד, ובכ"מ) שהפירוש במאמר חז"ל (פסחים
נ, ב) "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אפילו שלא לשמה" וכו’ הוא ע"ד
מאמר חז"ל (שם סח, ב) "מעיקרא כי קא עביד איניש אדעתיה דנפשיה
קעביד" דהיינו שבתחילה לומד תורה בכדי לקשר נפשו לה’ (אדעתיה דנפשיה),
ולבסוף בא ללשמה - לשם התורה עצמה.
והיינו שרבינו הזקן עצמו משווה את הלימוד לקשר נפשו לה’ ללימוד שלא
לשמה.
והוסיף עוד, שמה שרבינו אומר בשיחה שמוכרח להיות לימוד התורה בדרגה
הכי נעלית מצד עצם ופנימיות הנשמה שאם לא יכול לירד מדחי אל דחי כו’ הרי אין
הכוונה בזה שע"י לימוד התורה באופן כזה ירד מדחי אל דחי, אלא שמצד דרגא זו
דלימוד התורה אין מושלל שירד, ומצד דרגה גבוהה יותר הדבר אכן מושלל.
ומה שרבינו הזקן מביא דרגה זו בפרק ה’ אזי י"ל שזו תחילת העבודה,
וכפי שכותב בליקו"ת שמעיקרא כי קא עביד איניש אדעתיה דנפשיה קעביד, וגדולה
מזו מצינו בדברי חז"ל עצמם שהתירו (וחייבו) ללמוד שלא לשמה (כפירוש הפשוט
שבזה) - הגם שבלימוד כזה וודאי יכול להיות עניינים בלתי רצויים! דסו"ס המאור
שבה יחזירנו למוטב.
עוד עניין נפלא ציין הרב הנ"ל ממאמרו המפורסם של הרבי ד"ה
ביום עשתי עשר יום תשל"א, ששם מבואר המדרש המפורסם (איכה רבה ג, יד) מהפיקח
שאמר "אנא נסיב מלכא" שמבואר שם באריכות שדרגת הפיקח היא כדרגתו של
רבינו הזקן שהיה אומר (בשעת דביקותו) "איך וויל ניט דאיין ג"ע, איך וויל
ניט דאיין עוה"ב, איך וויל מער ניט אז דיך אליין", וכשאינו בדרגא זו
יכול לבוא (בריבוי השתלשלות) עד לע"ז ח"ו, ובכ"ז בסיום המאמר כותב
רבינו דהגם שאנו לא בדרגא זו, ממ"מ צריך שיהיה "מעין" זה,
ועד"ז י"ל גם בתניא, שמביא את הדרגה שאנו שייכים אליה (לקשר נפשו לה’)
אף שרק מצד הדרגה הגבוהה באמת מושלל לגמרי עניין של ירידה.
(והוסיף עוד שהיות ששיחה זו הינה בלתי מוגהת, אזי אין איתנו יודע עד
מה כיצד נאמרו הדברים בדיוק, דפעמים שרוצים לבאר בחסידות דרגה מסויימת אזי שוללים
בתכלית הדרגות שלמטה ממנה, וזאת בכדי להסביר הנקודה של אותה הדרגה וכו’).
ואקווה שמיני’ ומיני’ תסתיים שמעתתא.
שמואל אלבום - בשם הרבנים הנזכרים.
|