שאלה בתניא

הוסף תגובה לדף הראשי

שמואל י 13/12/2013	שאלה בתניא בתניא פ"ה ופל"ח מכוון אותנו רבינו הזקן שלימוד התורה וקיום המצוות צריך לקיים בכדי לקשר נפשו לה’ ולדבקה בו וכו’,והנה הרבי בהתוועדות פרשת משפטים תשי"ד (תו"מ התוועדויות כרך יא) כותב שלימוד התורה וקיום המצוות לא יהיו מורכבים בשום דבר אלא בפשיטות ללא כל כוונות ואפי’ הכוונה הנעלית לקשר נפשו לה’ ,דמתוך החשבון עלול לרדת מדחי אל דחי ע"ש. ולפ"ז צ"ב כיצד נתייחס מעתה להדרכת התניא, שהרי הרבי אינו בא להציע הדרכה נעלית יותר, אלא אומר שההדרכה המוצעת בתניא עלולה לגרום לירידה מדחי אל דחי ח"ו, וא"כ הנאמר מעתה ח"ו שאיננו מקבלים את דברי התניא בזה? שלח תגובה
המערכת 15/12/2013	תשובה בדרך אפשר לשמואל י. היקר שאלתך החשובה הופנתה על ידי מערכת האתר לרב, ולאחר עיון מעמיק באותה שיחה שציינת, אמר הרב שיש לומר בדרך אפשר כך: ברור שהעניין המובא בתניא (ומקורו בפרי עץ חיים כפי שכותב שם) הוא נכון ונצרך, והוא עניין בקדושה. אך הרבי כותב שאי אפשר להסתפק רק בזה ותו לא, אלא חייבת להיות גם העבודה באופן דאחדות הפשוטה וכפי שמבאר שם שזוהי העבודה שמצד עצם ופנימיות הנשמה. ורק ע"י העבודה מצד עצם ופנימיות הנשמה אפשר להבטיח שלא תהיה ירידה כו’. ועל דרך מי שלומד רק גליא דתורה שוודאי הוא עניין נצרך ביותר והוא מצוות עשה דאורייתא נעלית ביותר "ות"ת כנגד כולם" (משנה ריש פאה) וכו’ - אך אם לא יעסוק גם בפנימיות התורה הרי יכול להיות מזה ירידה. וכן גם בעניין המבואר שם במאמר ושיחה דש"פ משפטים ששם מודגשת מעלת העבודה מצד עצם ופנימיות הנשמה - הרי ברור שיחד עם עבודה זו צריכה להיות עבודה בכוחות הגלויים ג"כ, וכן בעניין לימוד התורה לשמה, שצריכה להיות העבודה מצד פנימיות הנשמה, אך וודאי ופשיטא שצריכים להיות כל העניינים דלקשר נפשו לה’ - ולא בא רבינו לשלול זאת, אלא לא להסתפק רק בזה. בברכה, שמואל א. בשם הרב שלח תגובה
שמואל י 16/12/2013	עצ"ע ייישר כח. אך עדיין צריך הרבה עיון לפי מש"כ בשיחה שם. שלח תגובה
שמואל אלבום 16/12/2013	תוספת ביאור אכן יש מקום להתבוננות נוספת, אך לכאורה זהו הכיוון. אולי יש להביא דוגמא נוספת מהמבואר שם באותה שיחה עצמה - הרבי מדבר שם אודות הדרגות דעבד עברי, אמה עבריה, וכו’, וע"ז כותב שהמעלה הכי גדולה היא בעבד כנעני (שבו קיימת מעלה גם על בת - כמבואר שם ס"ז) שעבודתו היא בלי חשבונות, וכמבואר שם בארוכה. והנה פשיטא שגם שאר הדרגות (ובוודאי הדרגה דבת - ביטול במציאות) נצרכים ונוגעים בעבודה, ובכל אחד מעלה הנוגעת להאיר בחינות נפשו, אך הכל צריך להיות חדור בנקודה דאחדות פשוטה המודגשת בעבודת העבד כנעני. כדאי גם לעיין במאמר רבינו האמצעי בדרך חיים הנסמן בהערות 13-14 בשיחה, שם מבואר עיקר ויסוד העניין אותו מחדש רבינו בשיחה. שלח תגובה
שמואל י 16/12/2013	בשיחה מפורש לא כך! לכאורה אי אפשר כלל וכלל לומר כן, לאור דבריו הברורים של הרבי בשיחה שם והנני מצטט: "ולכן מוכרח ביותר שהעבודה בלימוד התורה וקיום המצוות לא תהיה מורכבת בשום דבר, גם לא בענין הנעלה ביותר , כי כשיש ענין של הרכבה, הרי היום ההרכבה היא בענין נעלה ביותר, ולמחר עלולה להיות ההרכבה בדבר פחות ביותר כו’, אלא העבודה צריכה להיות באופן של אחדות הפשוטה, שזוהי העבודה שמצד עצם ופנימיות הנשמה, ובאה על ידי לימוד פנימיות התורה דוקא". ולכאורה כל זה אינו עולה בקנה אחד עם הדרכת התניא הנ"ל. שלח תגובה
שמואל אלבום 19/12/2013	תשובה לר’ שמואל שליט"א הפנינו את דבריך שוב לרב אופן, והוא חזר ואמר שבוודאי אין לפרש את הנאמר בשיחה שהעבודה צריכה להיות רק מצד עצם ופנימיות הנשמה ולא מצד כוחות הגלויים, שזה סותר מש"כ בריבוי רבבות מקומות שצריכה להיות העבודה גם מצד שכל ומידות וכוחות הגלויים (שזה הרי עניינה של חסידות חב"ד שיהיה הבנה גם בשכל ולא רק אמונה כו’), וא"כ הכרחי לפרש את הנאמר בשיחה שצריכה להיות גם העבודה שמצד עצם ופנימיות הנשמה. ומש"כ בשיחה וז"ל: "שהעבודה בלימוד התורה וקיום המצוות לא תהיה מורכבת בשום דבר" הכוונה בזה שתהיה גם עבודה כזו שאינה מורכבת בשום דבר, ודוק. במקביל הפנינו את שאלתך גם למשפיע הרה"ת ר’ מיכאל גאלאמב (משפיע ישיבת תו"ת המרכזית ב-770 ברוקלין נ.י.) והוא ענה כך: רבינו הזקן עצמו אומר (ראה ליקו"ת פרשת האזינו דף עה סוף עמוד ד, ובכ"מ) שהפירוש במאמר חז"ל (פסחים נ, ב) "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אפילו שלא לשמה" וכו’ הוא ע"ד מאמר חז"ל (שם סח, ב) "מעיקרא כי קא עביד איניש אדעתיה דנפשיה קעביד" דהיינו שבתחילה לומד תורה בכדי לקשר נפשו לה’ (אדעתיה דנפשיה), ולבסוף בא ללשמה - לשם התורה עצמה. והיינו שרבינו הזקן עצמו משווה את הלימוד לקשר נפשו לה’ ללימוד שלא לשמה. והוסיף עוד, שמה שרבינו אומר בשיחה שמוכרח להיות לימוד התורה בדרגה הכי נעלית מצד עצם ופנימיות הנשמה שאם לא יכול לירד מדחי אל דחי כו’ הרי אין הכוונה בזה שע"י לימוד התורה באופן כזה ירד מדחי אל דחי, אלא שמצד דרגא זו דלימוד התורה אין מושלל שירד, ומצד דרגה גבוהה יותר הדבר אכן מושלל. ומה שרבינו הזקן מביא דרגה זו בפרק ה’ אזי י"ל שזו תחילת העבודה, וכפי שכותב בליקו"ת שמעיקרא כי קא עביד איניש אדעתיה דנפשיה קעביד, וגדולה מזו מצינו בדברי חז"ל עצמם שהתירו (וחייבו) ללמוד שלא לשמה (כפירוש הפשוט שבזה) - הגם שבלימוד כזה וודאי יכול להיות עניינים בלתי רצויים! דסו"ס המאור שבה יחזירנו למוטב. עוד עניין נפלא ציין הרב הנ"ל ממאמרו המפורסם של הרבי ד"ה ביום עשתי עשר יום תשל"א, ששם מבואר המדרש המפורסם (איכה רבה ג, יד) מהפיקח שאמר "אנא נסיב מלכא" שמבואר שם באריכות שדרגת הפיקח היא כדרגתו של רבינו הזקן שהיה אומר (בשעת דביקותו) "איך וויל ניט דאיין ג"ע, איך וויל ניט דאיין עוה"ב, איך וויל מער ניט אז דיך אליין", וכשאינו בדרגא זו יכול לבוא (בריבוי השתלשלות) עד לע"ז ח"ו, ובכ"ז בסיום המאמר כותב רבינו דהגם שאנו לא בדרגא זו, ממ"מ צריך שיהיה "מעין" זה, ועד"ז י"ל גם בתניא, שמביא את הדרגה שאנו שייכים אליה (לקשר נפשו לה’) אף שרק מצד הדרגה הגבוהה באמת מושלל לגמרי עניין של ירידה. (והוסיף עוד שהיות ששיחה זו הינה בלתי מוגהת, אזי אין איתנו יודע עד מה כיצד נאמרו הדברים בדיוק, דפעמים שרוצים לבאר בחסידות דרגה מסויימת אזי שוללים בתכלית הדרגות שלמטה ממנה, וזאת בכדי להסביר הנקודה של אותה הדרגה וכו’). ואקווה שמיני’ ומיני’ תסתיים שמעתתא. שמואל אלבום - בשם הרבנים הנזכרים. שלח תגובה
שמואל י 19/12/2013	יישר כח גדול, ועדיין צ"ב , ודי בזה לע"ע. שלח תגובה