המערכת
05/12/2013
|
תקציר עשר הספירות
לנדב,
כפי
שבוודאי מבין אתה, התשובה לשאלה זו ארוכה מני ארץ ורחבה מני ים, אך בכל זאת ננסה
לענות עליה בקיצור נמרץ כפי שמתאים לפורום זה.
ובכן:
הספירות הם גילוי כח הגבול של הבורא, שכן מובן שכפי שהבורא יכול לפעול ולהראות את
כוחו הבלתי מוגבל, אזי יכול הוא גם לגלות כוח מוגבל (עבודת הקודש א, ח) ואלו למעשה
הספירות, שהם כוחות מוגבלים, שכן חכמה מוגבלת בזה שהיא חכמה ולא חסד, וכן להפך.
בהקדמת
התיקוני זהר ("פתח אליהו") ישנו משל על כל ספירה מכוחות הנפש ואברי
האדם. ננסה לנסח את הדברים בקיצור: כתר הוא כוח הרצון, כוח זה
שונה מכל כוחות הנפש, שכן לכל כוחות הנפש ישנו איבר שבו הם מתלבשים (כמו החכמה -
במוח) ואילו כוח הרצון שורה על הנפש כולה. זו אחת הסיבות לכך שכוח זה נקרא כתר,
שכן הכתר נמצא על האדם, ולא בתוכו. ספירה זו מייצגת את רצון
הבורא, הן בבריאת העולמות, ולמעלה יותר בתורה ומצוות.
החכמה היא
גרעין ההשכלה הראשוני, טרם שהאדם עמל לפתח אותו לאורך רוחב ועומק, שכן פיתוח השכל
זהו תפקיד הבינה, וכפי שממשילים בתורת הסוד את החכמה והבינה לאב ואם,
שכידוע תפקידו של האב הוא ליצור את גרעין החיים הראשוני, המתפתח לאחר מכן במשך
תשעה חדשים בבטן האם.
הדעת (למעשה
אם אנו מונים את הכתר כספירה - אזי אין מונים את הדעת, ועל כך בהרחבה ראה בשיעור
בנושא דעת עליון ודעת תחתון במדור "נושאים
בחסידות") עניינה הוא שאותה השכלה שהחכים (חכמה) והתבונן (בינה) בה, הוא קשור
ומחובר אליה, דהיינו שהעניין נוגע לו.
אחרי
שהאדם יש לו את ג' המוחין חכמה בינה ודעת (ובנמשל חכמת הבורא, שממנה הכול מתהווה
כדכתיב (תהלים קד, כד) "כולם בחכמה עשית" ולמעלה יותר: חכמת התורה), אזי
נולדים ה"מידות" (כפי שאנו רואים בפשטות שכשהדם יודע בשכלו שדבר מסויים
הוא טוב עבורו, אזי הוא מתעורר ברגשות לגבי הדבר ההוא).
המידות
נחלקים ל-7: חסד - נתינה והשפעה; גבורה - מידת
הדין והצמצום, שנותן רק אם ראוי ומגיע לתת. תפארת - היא מעין
מיזוג של המידות חסד וגבורה יחד (לכן נקראת תפארת מלשון נוי ויופי - שכן היא כלולה
מכמה גוונים - חסד וגבורה) שכן מידת החסד נותנת לראוי ולשאינו ראוי, הגבורה נותנת
רק לראוי, אך התפארת מסכימה כביכול עם הגבורה שאדם זה אינו ראוי, אך היא מציעה לתת
לו מצד רחמנות (ולכן המקובלים הראשונים קראו לה "רחמים"). מידות אלו
למעלה עניינם הוא השפע הא-להי שממנו מתהווים העולמות והנבראים.
נצח הוא ענף החסד, וכפי שאנו רואים אצל האדם שגם לאחר
שנתעורר במידת החסד אזי (לפני ההשפעה בפועל) יש לו מפריעים מבית ומחוץ, והוא צריך
להתגבר עליהם ולנצחם (נצח) ובכך הוא מאפשר את ביצוע החסד.
הוד - ענף הגבורה. שהאדם מבטל את עצמו ומבטל את
דעתו, והיינו כמו צמצום והתכנסות אל תוך עצמו.
במידת
היסוד אנו כבר מוכנים אל ההשפעה, ובמידה זו אנו כביכול נכנסים לתוך
ראשן של המקבל, כדי לדעת כיצד להשפיע לו, וכמו רב היורד אל תלמידיו ובורר עבורם את
מילותיו בכדי שיוכלו לקלוט את דבריו.
מלכות עניינה ההשפעה בפועל, ובנמשל שהקב"ה מהווה
ומחיה את הנבראים.
והנה
נתבארו לנו כל הספירות: כתר, חכמה, בינה, (דעת), חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד,
יסוד, מלכות.
ברור
כי הדברים ניתנים פה על קצה קצהו של המזלג וכטיפה מן הים הגדול, ואם ברצונך להחכים
ולהתבונן ולידע עוד, הרי הדברים כתובים על ספרי רבותינו נשיאנו, והנך מוזמן לבוא
ולטעום מאילנא דחיי.
|
