מערכת האתר
22/11/2013
|
תשובה לשלמה
לשלמה הנכבד, שלומו ישגא לעד.
שאלתך אקטואלית במיוחד בימים אלו בהם אנו חוגגים את גאולתו של רבינו הזקן ממאסרו הידוע, אשר גאולה זו, כידוע אינה רק גאולה פיזית-חומרית, אלא בזה נפסק משמיא, כי הוא יכול להמשיך ולהפיץ את מעיינותיו וביתר שאת, כפי שאמרו לו רבותיו (הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש נשמתם עדן) שנגלו אליו מהעולם העליון בהיותו במאסר.
מסיבה זו, נרחיב קצת את היריעה בעניין בו שאלת.
ובכן: נפתח בלשון ההלכה הערוכה ברמב"ם (יסודי התורה ב, ב): "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו. בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול. כמו שאמר דוד (תהלים מב, ג) "צמאה נפשי לא-להים לא-ל חי". וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות". ובהלכות תשובה (י, ו) "אינו אוהב הקב''ה אלא בדעת שידעהו, ועל פי הדעה תהיה האהבה, אם מעט מעט ואם הרבה הרבה. לפיכך צריך האדם ליחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעים לו את קונו כפי כח שיש באדם להבין ולהשיג".
כלומר: הדרך לבוא לקיום מצוות "ואהבת את ה' א-להיך" (דברים ו, ה) היא על ידי ההתבוננות בגדלות ה'. האדם מטבעו, נמשך לענייני עולם הזה, שאותם הוא חש ומכיר, ואילו התענוג האלוקי "נמצא בספרים" (כפתגמו הידוע של ר' לוי יצחק מברדיטשוב), ולכן, אין דרך אחרת 'להפוך' את לבו לאלוקות מלבד התבוננות בגדלות הא-ל הן בבריאת שמים וארץ הגשמיים וכל צבאם, ועוד יותר מזה - בהאצלת העולמות העליונים עד למעלה מעלה (וכפי שממשיך שם הרמב"ם בפרקים שלאח"ז).
ומסיבה זו, אין די בלימוד הנגלה לבד, ואף אין די בלימוד המוסר או בקריאת דברי חסידות בקיצור - שכן בכדי לעורר את לב האדם - חייב הוא להתבונן באריכות בגדלות ה', ודווקא עי"ז מתהפך לבו לאהבת ה'. ובמיוחד ע"י ההתבוננות במאמרי חסידות, שהחידוש העיקרי שבהם הוא שהקב"ה נמצא בכל דבר, ואלוקות הוא הכול, וממילא אלוקות אינה רק "בספרים" אלא אדרבה, האדם רואה בכל דבר ודבר בעולם - את האלוקות שבו!
הדבר מודגש שבעתיים בדורות האחרונים, בהם נהוג שבכל ענייני העולם אין מסתפקים ב'סיפורים' ו'מעשיות', אלא חוקרים ומשיגים כל דבר לעומק, ואף לומדים ומתייגעים במשך שנים ארוכות בכדי להבין את חכמות העולם השונות. ואם כך, על אחת כמה וכמה בעניין זה שהוא חייך ואורך ימיך, לאהבה את ה' א-להיך.
נקודה נוספת: אדם שאינו עמל על השגת אלוקות במוחו, ומקיים מצוות 'רק' בידיו וברגליו, אך 'מוחו' אינו שם, הרי שחלק מגופו לא שייך לעבודת ה' כפי שהיה ראוי להיות, ולא 'סתם' חלק, אלא האיבר החשוב ביותר בגוף - המנהיג את כל הגוף!
מסיבה זו על האדם ללמוד דווקא פנימיות התורה, ודווקא חסידות חב"ד המבארת בהרחבה ענייני אלוקות באופן שהמוח הגשמי מסוגל לקלוט ולהבין. גם מצד מצוות תלמוד תורה הרי לא ייתכן 'לדלג' על חלק יסודי זה של התורה, ובמיוחד שהוא 'נשמתא' דאורייתא, והרי מובן מהו 'גוף' ללא נשמה... (וכפי שאכן כותב ר' חיים וויטאל (בהקדמתו ל'שער ההקדמות') שלא ניתן להבין גם את חלק ה'נגלה' של התורה לאמיתו, ללא לימוד פנימיות התורה!).
אמנם היו חששות בנוגע ללימוד חלק ה'סוד' שבתורה, היות ששם ממשילים ענייני אלוקות לדברים גשמיים - כמו "חסד - דרועא ימינא; גבורה דרועא שמאלא" (הקדמת התיקוני זהר) וכיוצא בזה - ונוצר חשש שמא יפרשו את הדברים על פשטן, ובכך יעברו על דברי הכתוב (דברים ד, טו) "כי לא ראיתם כל תמונה" - שאין לתת שום ציור או הגדרה באלוקות, אך בזאת מתייחדת תורת החסידות, שהיא אינה עוסקת כ"כ במשל (כמו בקבלה), אלא היא עוסקת בעיקר בנמשל האלוקי, ובכך ישנו רק הרווח הנעלה שבהתבוננות זו, וללא כל חשש.
והעיקר, שע"י לימוד תורה זו, 'טועמים' ומקרבים את הגאולה העתידה, שהרי אז יתגלה "סוד טעמיה ומסתר צפונותיה" (רש"י שיר השירים א, ב), וכמענה משיח לבעש"ט (כשעשה הבעש"ט 'עליית נשמה' להיכלו של משיח, בר"ה שנת תק"ז) - על שאילתו "אימתי קאתי מר?" וענהו: "כשיפוצו מעינותיך חוצה".
בברכה, שנזכה ש'חג הגאולה' זה, יהיה בפשטות חג הגאולה האמיתית והשלימה, "ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם, שנאמר (ישעיה יא, ט) "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (סיום יד החזקה להרמב"ם).
א גוט'ן יום טוב! לחיים ולברכה!
|
ברוך
28/11/2013
|
הכנה לביאת המשיח
קודם כל תודה על האתר המושקע, מדהים לראות "כלי" חדש ומקורי ליצוק לתוכו את התכנים דתורת החסידות. יישר כוח כפול ומכופל על הפורום הייחודי מסוגו שבו ניתן לפלפל ולהחכים עוד יותר בתורת החסידות, בין בשאלות לרב, ובין בבחינת "איש את רעהו יעזורו" (ישעיה מא, ו).
ובכן, ברצוני לשאול על כל הנאמר לעיל שדווקא על ידי ההתבוננות באריכות וכו' ניתן להגיע לאהבה ויראה, וכפי שהוסיף הכותב הקודם שללא התבוננות אזי הוא בבחינת "גנבא אפום מחתרתא", שהנה יצא לי ללמוד לקראת י"ט כסלו שיחה מרתקת של הרבי (חלק ל"א - י"ט כסלו), בה מבאר הרבי בארוכה שישנם שתי תשובות על השאלה מדוע תורת החסידות נתגלתה בדורות האחרונים דווקא:
א) מחמת ירידת הדורות והתגברות הרע בעולם, לכן היה צריך לגלות 'תרופה' חדשה, והיא תורת החסידות (וכהמשל הידוע על בן המלך שחלה ואמרו הרופאים שאין לו תרופה כי אם לשחוק את האבן היקרה שבכתר המלך, ולערבבה במים, ולשפוך לתוך פיו, ואז אולי תיכנס טיפה אחת לתוך פיו ויתרפא);
ב) בגלל מעלת הדור שמתקרבים יותר ויותר לגאולה, אזי יש להתכונן לימות המשיח שאז יתגלה סוד טעמיה ומסתר צפונותיה, ויהיו כל ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים (כדברי רש"י והרמב"ם שהובאו בתשובה לשאלתו של שלמה א.).
והרבי כותב ששני ביאורים אלו הם למעשה החילוק שבין חסידות חב"ד והחסידות הכללית, שהחסידות הכללית שהיא בקיצור ובאופן של 'נקודות' בלבד, זה משום שהיא 'הולכת' עם הביאור הראשון, שחסידות הוא תרופה כנגד התגברות הרע, ולזה אכן מספיק חסידות בקיצור (וכפי שאכן תרופה לוקחים במינון נמוך...) אך חסידות חב"ד 'הולכת' לפי הביאור השני, שגילוי החסידות הוא כהכנה לימות המשיח, ולזה צריך ללמוד חסידות בהרחבה גדולה כהכנה לאותו הזמן שהדעת בה' תהיה כמים לים מכסים.
ולכאורה יוצא ברור משיחת הרבי שאין הכרח בתורת חסידות חב"ד לעבודת ה' הרגילה היום-יומית (כפי שכתבו המגיבים הקודמים שללא חסידות חב"ד לא תיתכן עבודת ה' כראוי), ואדרבה, לזה מספיקה בהחלט גם חסידות 'קצרה', ותורת חסידות חב"ד הינה מעין 'בונוס' ובכדי להתכונן לעניין נעלה יותר - לגאולה העתידה?
|
המערכת
28/11/2013
|
לא רק "בונוס"...
לברוך שיחיה, גם ברוך יהיה:
חושבני, ששאלתך הובהרה על ידי הרבי בעצמו באותה שיחה בהערה 51. שם הרבי כותב, שכל האמור בשיחה (שלעבודת ה' מספיקה גם חסידות קצרה) - זה רק לגבי דורו של רבינו הזקן, אבל היום מחמת ירידת הדורות עוד יותר ממה שהיה בזמנו של רבינו הזקן, אזי מוכרח להיות להיות לימוד פנימיות התורה באופן של הרחבה גם בשביל עבודת ה' 'הרגילה'. הרבי מציין שם את הכתוב (דברי הימים א כח, ט): "דע את א-להי אביך (ודווקא על ידי זה:) ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה".
יישר כוח, ושאכן נזכה הן ל'לב שלם' בעבודת ה' היום-יומית, והן לגאולה העתידה, שאז כדברי הרמב"ם שהוזכרו, לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד.
ולהעיר שהרמב"ם מתחיל ומסיים את ספרו 'היד' בעניין הדעת באלוקות: בתחילת הספר: "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון"; ובסיום הספר: "לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד".
|
