לוי
15/01/2018
|
אותיות ש-ק-ר
במאמר באתי לגני תש"י מבואר כיצד בדומה לאותיות שבצד הקדושה, שמהאות ד’ נעשה ה’, (שמב’ הקווים של ד’ הם מחשבה ודיבור דקדושה [כמרומז ב"אות" י’ שמאחורי הד’, שמראה על ביטול לקדושה] נעשה מעשה דקדושה, המרומז בקו השמאלי המנותק מהאות), הנה זה לעומת זה בלעומת זה מהאות ר’ נעשה ק’, שר’ זה מחשבה ודיבור שאינם של קדושה (שהרי אין י’ מאחורי הר’), ומזה נעשה מעשה דסט"א המרומז בקו השמאלי של האות ק’, שיורד למטה מטה.
השאלה שלי היא, שבעוד בצד הקדושה זה לפי הסדר - ד’ ואחר כך ה’, בסט"א זה הפוך, שבסדר האותיות ק’ נמצאת לפני ר’ ואילו במאמר אומר שהק’ מגיעה מהאות ר’?
ב. הנה במאמר באתי לגני הרבי הריי"צ מבאר את עניין המשכן, להפוך את ה"שטות "דלעו"ז לעצי "שיטים" דקדושה, ואת ה"שקר" של העולם - ל"קרש" של המשכן.
במאמר באתי לגני תשל"ח הרבי מעיר על כך שבמילה "שקר", אמנם העיקר הן האותיות ק’ ו-ר’, שכנ"ל הן בצד הסט"א, אך בזוהר מבואר שהאות ש’ היא מצד הקדושה, ומה היא עושה שם?
אלא שזה מסמל את זה שהסט"א לוקחת הארה דהארה חיות מקדושה כדי שתהיה לה חיות.
השאלה שלי היא, שהרי ידוע שעיקר החיות של מילה היא מהאות הראשונה שבה, ושאר האותיות הן "משנייות" (נ בחיריק) לה. א"כ מדוע כאן האות ש’ היא הראשונה במילה שקר?
|
שי שמעון כהן
17/01/2018
|
הבסיס של השקר
ללוי היקר, שלום וברכה:
ראשית אציין, כי נהנתי מאוד לקרוא את שאלתך המחכימה והמעניינת.
שנית, לגוף השאלה, לא מצאתי תשובה כתובה, אך אומר את אשר נראה לי בעניין. נראה, ששתי שאלותיך, מתורצות זו בזו. ואתחיל בשאלה האחרונה.
אתה שואל, שהאות הראשונה שבמילה היא עיקר חיות המילה, ומדוע המילה שקר מתחילה באות ש, שהיא אות של קדושה. נראה לומר שהתשובה, כי אכן עיקר השקר הוא האמת שבו. בלעדי האמת, לשקר אין שום קיום. יתר על כן, גם עיקר בריאת השקר, היא מכיוון שיתרון האור מן החושך. ממילא, החושך נועד להרבות את האור, ואת האמת.
וזו גם התשובה לשאלה הראשונה. עיקר החיות שבשקר, הוא האמת שבו. לכן, הר’ מקבלת את חיותה מהש’, ומשפיעה אל הקוף, שרחוקה יותר. אולי אפשר גם לומר, שהסדר הפוך, כי כל מטרת הקליפה שנהפוך וניישר אותה.
|