יהודי שמצפה לגאולה
05/11/2017
|
מה הקשר של הרקיע לאור הקו
בספר המאמרים עת"ר בהוצאה החדשה עמוד מו, מובא בשולי הגליון (מהרבי הרש"ב שכתב על זה ’אין צריך להעתיק’), שהתעבות אור הקו זה החיבור של הגבול עם הבלי גבול שלו (משהו כמו תפארת להבנתי, וכמו שמובא בכמה מקומות שאור הקו שורשו מ’תפארת הנעלם’), ומבאר, שזה כמו הרקיע שמבדיל בין מים עליונים ומים תחתונים מכיוון שהוא כלול משניהם.
והשאלה שלי היא: האם ישנו גם קשר תוכני כלשהו בין אור הקו ובין הרקיע? האם מדובר כאן רק בדוגמא בעלמא שיש משהו שכלול משני מדרגות (שזה קצת תמוה כי יש הרבה דברים שכלולים משתי בחינות, כמו כתר, ובעצם בכל ספירה יש פנימיות וחיצוניות כידוע), או שיש קשר תוכני ביניהם, ואם כן מהו? יש למישהו כיוון?
|
גם אני מחכה
06/11/2017
|
הרקיע
אפשר אולי לומר, שמים התחתונים הם גבול (כמו כל דבר גשמי, שיש לו מידה וגבול), ומים העליונים הם בלי גבול.
והרקיע (=עננים) שמחבר ביניהם, מקביל להתעבות אור הקו...
|
כולנו מחכים
07/11/2017
|
ביאור באופן אחר
בהמשך תער"ב בתחילתו (פרק יג) מבואר העניין של "אור מים רקיע" וזה לשונו:
"דג’ מדריגות אור מים רקיע (אמ"ר) הן בהשפע שנמשך מן המשפיע אל המקבל, דאור הוא כמו שההשפעה היא עדיין אצל המשפיע בהעלם, ומים הוא כמו שנמשך בהתגלות מן המשפיע אל המקבל, ורקיע הוא כמו שנתפס אצל המקבל".
ולכן (כפי שמוסבר בריבוי דרושים), האור הוא עניין מופשט, כי הוא למעלה מתפיסא (ואינו ’מציאות דבר מה’), והמים הוא איזה מציאות דבר שנמשך, אבל בכל זאת המים "ניידי" כי אפשר להטותם ולהמשיכם בכמה אופנים, ואילו הרקיע הוא "אגלידו מיא" שהמים נהיו קרח, שאז הם בצורה כזו דווקא, ועל דרך יצירת הולד שאחר מ’ יום כבר א"א להתפלל שיהיה זכר וכו’ (וראה בזה בארוכה במאמרי ושיחות תשרי התשי"ט).
לכאורה זה גם מה שכתוב בעת"ר שהעניין של התעבות הקו היינו שהוא מתגשם ומקבל צורה מסוימת - הוא עניין הרקיע (גם כאן יש את הג’ דרגות אמ"ר, שהאור שלפני הצמצום הוא בחי’ אור, ואור הקו שנועד לגילוי בעולמות הוא בחי’ מים, והתעבות הקו הו"ע הרקיע).
והנה מים עליונים הוא ספירת החכמה כידוע וכמאמר "אין מים אלא תורה - חכמה עילאה), ומים תחתונים הוא תענוגים גשמיים, כי המים מצמיחים כל מיני תענוג (תניא פ"א). והיינו שהחכמה עילאה היא גילוי התענוג העליון (ולכן החכמה קרויה עדן, כפי שכתבנו בכמה מקומות) והמים תחתונים מבטאים את התענוג דלמטה, והיינו ראשית גילוי היש, כי אין למעלה מעונג כמ"ש בספר יצירה. והרקיע, שהוא בחינת התגלות המשפיע בשטח המקבל הוא נקודת החיבור ביניהם, כפשוט.
|