לוי
06/10/2017
|
התגלות עתיק - עולם התענוג - הוא בבינה
במאמר ושאבתם מים בששון (הא’) בלקו"ת מסביר אדמוה"ז שבסוכות מתגלה אלוקות בבחינה גבוהה מאוד להיות "אהבה כמים" (מה שמרומז בניסוך המים) כמו בן שקודם רצה להגיע לאביו והייתה אהבה בבחינת אש, וכעת הוא לידו והאהבה עצומה נשארת בתוך הלב. והוא ע"ד סדר התפילה, שבפסוקי דזמרה הוא בבחינת אש, בקול רעש גדול ואח"כ בתפילת העמידה היא בלחש כיוון שמתחבר ממש עם אלוקות. אמנם כדי שרגש זה יהיה נקבע בנפשו למשך היום צריך לימוד התורה בבחינת ביטול אח"כ. ועד"ז בסדר השנה, ששמיני עצרת שמרמז על בינה (עיי"ש) הוא הגורם שיומשך בקביעות בלב הרגש זה של קירוב לאלוקות באופן של אהבה כמים.
ומדוע הבינה יכולה להמשיך בלב, כנאמר "בינה ליבא" - לפי שהתגלות עתיק הוא ההינה, עולם התענוג. היינו שבחי’ עתיק שבכתר, שלמעלה מהמידות ומה שמסמל את עולם התענוג, ובנפש האדם - כוח התענוג שבנפש שהוא כוח כללי שלמעלה מהמידות (וכל המידות נמשכות אחר התענוג), הנה התגלות כוח זה הוא בעיקר בבינה.
שְׁאֵלָתִי, אם אכן כוח התענוג הוא כוח כללי, כיצד נמשך בעיקר דווקא בבינה? וכיצד זה קורה?
|
הרב מנחם הכהן
10/10/2017
|
התענוג שבבבינה
ללוי היקר שלום וברכה!
שאלתך מצויינת, ויש על כך כמה ביאורים. אחד ההסברים לכך מופיע בסידור עם דא"ח (נט, א):
"וביאור ענין זה, הנה ידוע שהוא על דרך משל שאנו רואים, שלא יתפעל האדם באיזה דבר שכל בעונג וחדוה כי אם כאשר מבינו ומשיגו בכי טוב דוקא. אבל כל זמן שאינו משיגו היטב אינו מתפעל בעונג כל כך, ואף על פי שבכח החכמה הוא משכיל את אור השכל, אך מפני שעדיין אינו משיגו בהשגה דבינה אינו מתפעל בעונג בהתגלות. ונמצא אנו רואים בחוש, שעיקר גילוי העונג ממקור התענוג הוא דוקא בהשגה דבינה. ובחכמה עדיין העונג הוא בהעלם. ונמצא מובן, שעיקר התגלות הכתר למעלה הנקרא מקור התענוג העליון הוא בבחינת בינה דווקא ולא בחכמה, כידוע בעץ חיים דהתגלות עתיק הוא דוקא בבינה".
כלומר: דרגת ’עתיק’ מקבילה לתענוג, כפי שכתבת, ועל כך כותב רבינו האמצעי בסידור, ש"התגלות עתיק הוא דווקא בבינה" - כי האדם מתענג דווקא כשהוא מבין ומשיג את ההשכלה ב"כי טוב". בדרגת החכמה, ההשגה עדין ’מעורפלת’, ולכן אין בזה "עונג וחדווה". רק בבינה כשהדברים מאירים וסדורים דבר דבור על אופנו, מתגלה העונג - דרגת פנימיות הכתר.
בברכת מועדים לשמחה, ואם נשאר משהו בלתי מובן, תשאל שוב.
|