אברך
11/06/2017
|
מקום וזמן
בסעיף האחרון של ד"ה ’ואברהם זקן’ התשל"ח (מוגה), מבואר שגדר העולם (וגשמיות בכלל) הוא מקום וזמן (כמבואר בתניא שער היחוד והאמונה פרק ז, ובכ"מ). ובשני עניינים אלו מדובר בפסוק "ואברהם זקן בא בימים". "ואברהם זקן" הוא בירור ה’מקום’, ו"בא בימים" הוא בירור הזמן.
ולכאורה, התינח "בא בימים" מובן שמדבר על הזמן, כי "ימים" הו"ע הזמן, אבל מה הקשר של "זקן" ל’מקום’?
אפשר כמובן לתרץ בדוחק, שמזה ש"בא בימים" עוסק בזמן, "זקן" עוסק ב’מקום’, אבל מובן מאיליו שזה דחוק ביותר.
אשמח לאיזה הסבר מניח את הדעת, או מראה מקום בעניין (במאמר עצמו אין שום ציון מ"מ להנ"ל).
|
צפתי
11/06/2017
|
זקן - כללות העבודה
אינני חושב ש"זקן" הוא בירור המקום דווקא. כפי שהוסבר קודם במאמר (בסעיף ב’), ’זקן’ היינו לבושי עתיק יומין. ובפשטות הכוונה, שהאדם מתעלה מאוד וממשיך בעולם את התענוג העליון. ממילא,הוא מברר את גשמיות העולם (מקום).
ועל זה מוסיף אחר כך, שיש עבודה נעלית יותר, של בירור הזמן - בא בימים.
(כמובן, אפשר עדיין לשאול מה ההבדל בין שתי העבודות וכו’, אבל זה נראה לי נקודת ההסבר).
|
מנחם כהן
11/06/2017
|
זקן - שלימות הבירור וההשפעה על הכל, אך לא על הזמן
בפשטות, ’זקן’ לא קשור בדוקא לעניין ה’מקום’, אלא לעניין השלמות שהייתה לאברהם אבינו בכל דבר ועניין, ובפרט בעניין העיקרי שלו - הפצת האמונה בבורא העולם בכל מקום ומקום, וממילא זהו שלימות גם בעניין המקום. כלומר, עבודתו של אברהם אבינו הייתה לפרסם אלוקות בכל מקום ומקום בעולם, וכפי שמבואר במאמר ד"ה ’באתי לגני’ תשי"א, שעבודתו של אברהם אבינו התבטאה בכך ש’אל תקרי ויקרא אלא ויקריא’ וכו’, אבל עדיין היה חסר בזה מעלת ה(השפעה על) הזמן, והמעלה הזו ’הושגה’ דווקא על ידי עניין ’בא בימים’.
|
משה וויס
13/06/2017
|
זקן מלשון קניין
אענה בקיצור נמרץ, כי כידוע שזקן זה מי שקנה חכמה, וכל בחי’ קנין מתייחס למקום, וכמ’ש זקן ביתו, המושל, היינו שתיבת זקן מתייחס לתיבת ’ביתו’ וגם בפשיטות, כשאומרים ’זקן’ לגבי ’חכם’. ר’ל דבאותו מקום ה’ה ידוע לזקן, דלא מדובר לרוב שנים, ע’ד מש’כ והדרת פני זקן, זה שקנה חכמה, ולא זקן בשנים, שע’ז כבר נאמר מפני שיבה תקום, וא’כ איך יודעים עליו שהוא חכם בתורה היינו ’זקן’? אע’כ שקנה שם זקן במקומו, וזה’ע מה שמבואר במאמר שזקן מתייחס למקום, ודו’ק כי קצרתי
|
