שמעון
19/01/2017
|
תניא פרק ב
לכאורה לפי דברי אדמוה"ז שע"י הצדיקים אנו חלק אלוקה כבחינת צפרניים למח האב ראוי להיות מקושר לצדיק שנמצא אתנו בזה העולם?
|
מנחם כהן
21/01/2017
|
התורה קובעת את המציאות בעולם
לשמעון היקר!
אכן, כדבריך מובא ומבואר בכמה מקומות בתורת החסידות, ראה תניא פרק מב (ש"בכל דור ודור יורדין ניצוצין מנשמת משרע"ה ומתלבשין בגוף ונפש של חכמי הדור עיני העדה"), ובלקוטי שיחות חלק כו עמוד 7 (ש"מוכרח להיות "משה" בכל דור ודור שמלובש בו נשמת משה"), ועוד.
ואכן, החסידים והמקושרים אמונים על דברי רבינו, שנשיא דורנו נמצא אתנו גם בזמן זה בזה העולם, ואף שאיננו זוכים לראותו ולשמוע את קולו, אנו רואים כיצד הרבי ממשיך להנהיג את קהל החסידים וכלל ישראל כמאז ומקדם, באופן שאין לו אח ורע, דרך ה’אגרות קודש’ ועוד.
וכלשון רבינו (התוועדויות תש"נ ח"א עמ’ 89) "בימינו אלה. . ישנה מציאותו של משה – "גואל ראשון הוא גואל אחרון" – נשמה בגוף באופן נצחי". ואין אחר דברי המלך כלום, וממילא התקשרות לרבי היא התקשרות לצדיק שנמצא עמנו בזה העולם.
וראה שו"ת ציץ אליעזר חלק יד עמוד קפא, עד כמה דברי התורה הם אלו הקובעים את המציאות בעולם, ו"כשמקרא אני דורש, בטלים ומבוטלים כל החושים ועיני בשר, כי שקר המה טועים ומטעים".
בתקווה ובתפילה, שתיכף ומיד ממש נראה ונשמע בזה העולם תורה חדשה מפיו של מלך המשיח, בבית המקדש השלישי והמשולש, תיכף ומיד ממש.
|
איציק
14/04/2017
|
הגדרתו של גשמי
ב"ה
לא זכיתי להבין מה שתורץ לשואל (שמעון), הרי הגדרתו של דבר גשמי הוא כזה שאפשר להשיגו ע"י אחד מחמשת החושים (ראיה שמיעה וכו’), ובאם לא ניתן להשיגו ע"י חושים הללו זה מוכיח שאינו דבר גשמי כ"א רוחני ולכן א"א להשיגו.
ולכן בעיניי קושייתו של השואל בעינה עומדת: הכיצד מתקיים כיום ש"בכל דור ודור יורדין ניצוצין מנשמת משרע"ה ומתלבשין בגוף ונפש של חכמי הדור עיני העדה"?!
כל מי שלמד מעט תורה יודע עד כמה היא תורת חיים, שמתייחסת למציאות החושית. למותר אפילו להביא דוגמאות ולהוכיח זאת, אבל בכל זאת אביא כמה.
תוקפה הבלתי-מעורער של דת-ישראל מבוסס דווקא על מראה עיניים: "אתם ראיתם כי מן השמים דיברתי עמכם" . הרמב"ם אומר : "ובמה האמינו בו? במעמד הר סיני, שעינינו ראו ולא זר ואוזנינו שמעו ולא אחר, האש והקולות והלפידים, והוא ניגש אל הערפל, והקול מדבר אליו ואנו שומעים".
כלל-יסוד בתורה הוא – "תורה לא בשמים היא" . התורה נותנת את מלוא התוקף לבית-דין, שדן על-פי מראה העיניים – "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" . המציאות הנראית לעיניים על-פי אמות-מידה הלכתיות היא מציאות אמיתית על-פי התורה, וחס-ושלום לבוא להכחישה ולטעון שהיא אחיזת עיניים.
רבי סעדיה גאון קובע כללים מתי יש לפרש את פסוקי התורה כפשוטם ("אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ), ומתי אנו חייבים לפרשם שלא כפשוטם. הוא מונה ארבע אפשרויות כאלה, והראשונה היא כאשר "החוש דוחה אותו". כאשר המציאות החושית הנראית לעיניים שוללת את משמעותו הפשוטה של פסוק בתורה (!) – זה עצמו הוכחה שהפסוק הזה אינו כפשוטו (כמו, למשל, "ערים גדולות ובצורות בשמים" , שעל זה אומר רש"י : "דיברו הכתובים לשון הבאי").
פעמים רבות אנו מוצאים בתורה – בגמרא, בספרי הראשונים והאחרונים ואף בתורת החסידות – התמודדות עם סתירות שקיימות בין הכתוב בתורה לבין המציאות החושית. בשום מקום לא מצאנו את ההמצאה, שהמציאות החושית היא שקר ואחיזת-עיניים. להפך, תמיד צורת ההתייחסות היא – איך למצוא תירוץ והסבר שעל-פיהם תסתדר תמונת המציאות עם הכתוב בתורה.
לאור המובא לעיל:
אשמח בפירוט יתר לגבי תשובתך.
תודה מראש!
|
מנחם כהן
20/04/2017
|
אין לנו אלא דברי בן עמרם
לאיציק שי’
ראשית, לא עלינו תלונותיכם כי אם על דברי השו"ת ’ציץ אליעזר’ חלק יד עמוד קפא, שאת דבריו ציטטנו מקודם, ועל דברי הגמרא במסכת תענית דף ה’ ע"ב "מקרא אני דורש".
ונביא כאן עוד מדבריו של ה’ציץ אליעזר’ שם וז"ל "אם אדם יראה בעיניו את ראובן חבירו, ושומע קולו ונדמה לו כקול שמעון, ודאי ישפוט שחוש שמיעתו הטעהו, ובאמת ראובן הוא ולא שמעון, כי חוש הראיה יותר חזק מחוש השמיעה. כל שכן אם יאמרו לו על אחד שמת ורואהו עומד לפניו, מי פתי יחשוב אחרת שאמירה זו אינה מכוונת.
והנה ראה זה פלא, שרב נחמן תמה ושואל: וכי בכדי חנטו חנטיה? בא ר"י ומשיב לו מקרא אני דורש, ומה תשובה היא זו? הא ראינו שמת חנטוהו וקברוהו, אולם חז"ל השמיענו בזה, שאם נסתר חוש הגשמי על ידי מה שמצאנו בתורתנו הקדושה איפכא, על כרחך מסיקים מזה שחוש הגשמי הטעה, ורק נראים כחונטים, כי מכיון שמקרא אני דורש על פי הכללים האמיתיים שניתנו לנו מסיני, הרי שהקב"ה אומר כן, וממילא ברור שרק נדמה להם שמת, אבל חי היה.
ככה למדו חז"ל תורה, וזהו ההבדל הגדול והריחוק הנורא שבין דעתנו לדעת חז"ל, מן ההיפך אל ההיפך, שאצלנו בעניותנו העולם הזה הוא מציאות "והתורה נדרשת", מה שאין כן חז"ל בעיני קדשם המה ראו את התורה בחושיהם כמציאות, וכשמקרא אני דורש בטלים ומבוטלים כל החושים ועיני הבשר, כי שקר המה טועים ומטעים, ורק נראה להם שחונטים. יעויין שם בנעימות דבריו".
ובאמת הדברים מבוארים וברורים בכמה מקומות, וראה למשל התוועדויות תשמ"ז חלק א עמוד 101 ש"דבר שרואה בעיניו, יתכן שאינו אלא דמיון בלבד, ואילו כאשר התורה מעידה על קיום הדבר הרי זה בודאי מציאות אמיתית, בכל התוקף וכו’".
אגב, עניין זה עומד ביסוד דבריו הנחרצים של הרבי אודות גיל העולם שהוא דווקא כפי שנקבע בתורה, שהשמש סובבת סביב כדור הארץ ולא להיפך מכיוון שכך התורה קבעה, ועוד ועוד.
ואם כן זו לא ’המצאה’ ח"ו, אלא דברים ברורים ומפורשים של גדולי ישראל שבכל הדודות, וראה דברי הירושלמי (נדרים פ"ו ה"ח ועוד) על הפסוק ’לא-ל גומר עלי’, שעל ידי פסק דין של ב"ד משתנה הטבע והמציאות, ועוד ועוד.
כמובן שאין זה בסתירה לכך שאנו משתדלים להתאים גם את הנראה בעולם עם הכתוב בתורה, אם על ידי הבנה מעמיקה יותר בתורה (על פי כללי התורה בלבד!) או על ידי הסבר מעמיק יותר בהבנת המציאות או המדע, אבל גם כאשר אין לנו הסבר כיצד הדברים מתאימים, מונח בפשטות אצל כל יהודי, ובפרט יהודי חסידי, שדברי התורה הם האמת המוחלטת, וכדברי רש"י (שמות יד, ד) "אין לנו אלא דברי בן עמרם", ואילו מה שנראה בעולם דורש ביאור והסבר (ולעיתים ההסבר הוא שמה שנראה בעולם הוא טעות ודמיון בלבד, וכפי שהובא לעיל מה’ציץ אליעזר’ ו’התוועדויות תשמ"ז’).
ובנוגע לדבריך ש’כל דבר גשמי מוכרחים להשיגו על ידי אחד מחמשת החושים’, אני מוכרח לומר שאין זה נכון, והראיה, ממציאות הגלגלים (המסבבים את הכוכבים הגשמיים), שעליהם כותב הרמב"ם (הלכות יסודי התורה פרק ג הלכה ג) ש"אינן לא קלים ולא כבדים, ואין להם לא עין אדום ולא עין שחור ולא שאר עינות. . וכן אין להם לא טעם ולא ריח". ואם כן לא ניתן להשיגם בשום חוש מחושי האדם, אף על פי שהם גשמיים, ומסבבים את הכוכבים הגשמיים. ואם כן מובן שאין כל בעיה לומר שגם היום ישנו ניצוץ ממשה רבינו המתלבש בגוף ונפש של חכמי הדור עיני העדה, שזהו כ"ק רבינו, אף שלעת עתה אין אנו רואים אותו.
ואמנם ידוע לי שישנם דעות נוספות בנושא חשוב זה, ואדרבא, אם יש לכבודו הסבר נוסף בעניין (על פי כללי תורתנו הקדושה), אשמח לשמוע.
בברכת התורה והגאולה.
|
איציק
11/05/2017
|
התורה ומציאות העולם
ב"ה
עדיין לא זכיתי להבין את היטב את כוונתך:
הרי מובן לכל בר דעת שאין דברי הציץ אליעזר נאמרו כפשוטו ממש, דהיינו שכוונתו לסתור כל מקום שרבותינו הקדושים בהזכירם את יעקב אבינו הוסיפו "עליו השלום", וכן את מקום קבורתו במערת המכפילה וכו’!
ואדרבה מלשונו מוכח שרק כאשר "מקרא אני [ובזה גופא] דורש" אז באמת יעקב אבינו חי וקיים [ואולי יש לתווך זה עם מה שביאר רבינו בלקו"ש ח"ל לפרשת ויחי עיי"ש היטב!!].
דאם לא נפרש כך יוקשה לי אין ספור מהלכי גמ’ ודברי רבותינו הראשונים והאחרונים, אנקוט דוגמא אחת מגמ’ מפורשת, אח"כ מדברי הראשונים, אח"כ מדברי רבותינו נשאינו עד כ"ק אדמו"ר:
א) הגמרא מביאה: "דאמר רבי חנינא מעולם לא שאלני אדם על מכת פִּרְדָּה לבנה וחיה" [=אדם שהוכה על-ידי פִּרְדָּה לבנה לא ישאל כיצד להירפא, מכיוון שלא יחיה]. שואלת מיד הגמרא: "והא קא חזינן דחיי [=והלוא אנו רואים שהפצוע חי]?". ולכאורה, היה על הגמרא להשיב שזו אחיזת עיניים, שהרי התורה אומרת שאם הוכה על-ידי פִּרְדָּה לבנה, לא יחיה. וראו זה פלא – הגמרא מקבלת ללא עוררין את תמונת המציאות החושית ("הא קא חזינן דחיי") ומתרצת תירוץ אחר – "אימא וחיית" [=אמור: והמכה תתרפא, "כי המכה לא תתרפא לעולם" ]. וגם על זה שואלת הגמרא: והלוא אנו רואים שהמכה נרפאת, ושוב מתרצת הגמרא תירוץ. למה אי-אפשר לפתור את כל הבעיות בתירוץ פשוט אחד – כל זה דמיון וניסיון ואחיזת עיניים?!
ב) רבי סעדיה גאון קובע כללים מתי יש לפרש את פסוקי התורה כפשוטם ("אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ), ומתי אנו חייבים לפרשם שלא כפשוטם. הוא מונה ארבע אפשרויות כאלה, והראשונה היא כאשר "החוש דוחה אותו". כאשר המציאות החושית הנראית לעיניים שוללת את משמעותו הפשוטה של פסוק בתורה (!) – זה עצמו הוכחה שהפסוק הזה אינו כפשוטו (כמו, למשל, "ערים גדולות ובצורות בשמים" , שעל זה אומר רש"י : "דיברו הכתובים לשון הבאי")?!
ג) אף רבנו הזקן אינו מעלה על דעתו להתעלם מן המציאות החושית. למשל, בתניא הוא שואל איך ייתכן שהתורה אומרת "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", והלוא "הוא בלבבך נגד החוש שלנו [והתורה היא נצחית] שאין קרוב מאד הדבר להפך ליבו מתאוות עולם הזה לאהבת ה’ באמת". למה לא יתרץ שהחוש אינו קובע בעבורנו את המציאות?!
ד) כמו-כן רואים אנו את הרבי נדחק לתרץ את מה שכותב אדמו"ר האמצעי נ"ע בשערי תשובה , בשם האריז"ל, שבזמננו "בטלו השמדות ולא יהיו עוד", והרי היו גזירות ת"ח ות"ט והשואה הנוראה?! והוא מסביר שאלה השמדות מסוג אחר, ולא מאותו סוג שעליו דיבר האריז"ל. למה אינו מתרץ שגזירות ת"ח ות"ט והשואה הנוראה לא היו אלא אחיזת עיניים? (תירוץ מופלא כזה היה פותר בקלי-קלות גם את כל השאלות והקושיות ששואלים רבים על האמונה בקב"ה ממאורעות השואה. הנה יש לנו תירוץ פנטסטי – השואה לא הייתה ולא נבראה)?!
|
מנחם
14/05/2017
|
אמת תורתנו הקדושה
לאיציק היקר שלום וברכה:
אשתדל להבהיר לך את כוונתי, וכך אולי ’נחסוך’ את הדיון:
מחד גיסא, כמובן אי אפשר לומר על כל קושיא, ש’זה רק דמיון’ או ’אחיזת עיניים’. אך מאידך גיסא, גם אי אפשר לומר על כל קושיא, את התירוץ ה’פנטסטי’ שמה שכתוב בתורה אינו כפשוטו, ואנחנו ’כנראה’ לא הבנו את דברי התורה. בשיטה כזו ניתן גם להגיע למסקנה שהאמונה בביאת המשיח אינה כפשוטו שהרי אנו רואים שהעולם הולך ומתדרדר, שהאמונה שגיל העולם הוא 5776 שנים אינה כפשוטה, ועוד ועוד חלילה.
כשמתגלה ’סתירה’ כביכול בין האמונה ובין המדע ושאר ענייני העולם, עלינו לשבת וללמוד היטב את הסוגיא, ולהשתדל ליישב את הדברים, אבל האמונה הבסיסית של כל יהודי היא, שהתורה קדמה לעולם, וממילא דברי התורה הם חזקים יותר ממה שאנו רואים בעולם!
ובענייננו: מובן וגם פשוט לכל המקושרים אל כ"ק רבינו, שההתקשרות היא אל נשיא דורנו, שנמצא בזה העולם, ועל כך אין ויכוח. יש מקום לדיון האם הכוונה היא כפשוטו ממש, או שזהו רק על דרך יעקב אבינו ש’לא מת’, או משה רבינו ש’לא מת’, אך ברור ופשוט שתורתנו תורת אמת, וכך גם דבר כ"ק רבותינו נשיאינו הקדושים.
אגב, אשמח לשמוע את התשובה שלך לשאלתו של שמעון (השואל הראשון), לאיזה צדיק שנמצא בזה העולם צריך להתקשר?
|
איציק
08/06/2017
|
התורה ומציאות העולם; התקשרות כיום
ב"ה
שלום וברכה!
אנסה להתייחס כעת רק לתגובה האחרונה שכתבת:
"אך מאידך גיסא, גם אי אפשר לומר על כל קושיא, את התירוץ ה’פנטסטי’ שמה שכתוב בתורה אינו כפשוטו, ואנחנו ’כנראה’ לא הבנו את דברי התורה".
למה לא?! הרי מאחר וכלל גדול הוא ש"תורה לא בשמים היא" הרי בד"כ התורה מדברת בענייני העולם הזה בגשמיות כפשוטו וממילא אם הראיה מוחשית וברורה (למעט מדע שרובו ככולו מבוסס אך ורק על השערות בעלמא [כפי שהגדיש רבינו פעמים אין ספור במכתביו הק’] סותרת את הכתוב, לא מצאנו בשום מקום (!) בצורה חד משמעית (!!) לומר שהכתוב מתרחש כפשוטו בעולם הזה ובגשמיות בעוד שהוא סותר את הראיה החושית אדרבה איפכא מצאנו בריבוי מקומות בצורה שאינה משתמעת לתרי פנים לקיים את המציאות ולבאר את הכתוב (ראה לעיל את דבריו המפורשים את הרס"ג ועוד ועוד).
מ"מ הניתן לומר באופן זה (שהכתוב מכחיש המציאות) הוא בא’ מד’ האפשרויות דלהלן:
א) לפרש את הכתוב ולבארו באופן אחר.
ב) לומר שאין הכתוב הבטחה והכרח כ"א צפיה ותקוה.
ג) לדרוש את הנאמר בעולם רוחני ולא גשמי כפשוטו.
ד) "למד לשוני לומר איני יודע" (ע"ד [אך לא ממש] תיקו).
אך בשום אופן לא מתקבל לסתור את הראיה המוחשית ולקיים את הכתוב כפשוטו!
ולהעיר שבנדו"ד הקושי לקיים את הכתוב ולהכחיש המציאות לגמרי מלבד האמור נושא בתוכו סתירה מיניה וביה, דהרי הטעם לומר שלא היה כלום וכו’ הוא מפני שנשיא דור חייב להיות בגוף גשמי כפשוטו בעוה"ז אך זה גופא צריך להיות באופן של ראיה ושמיעה (לקו"ש חכ"ד עמ’ 6) אך כעת אליבא דכולהו לא ניתן לראות ולשמוע וממילא מה הרווח (בלשון המעטה) לומר שלא היה כלום, ולשם מה לבנות מגדלים פורחים באויר שלא היו כמותן בכל דברי ימי ישראל!
"בשיטה כזו ניתן גם להגיע למסקנה שהאמונה בביאת המשיח אינה כפשוטו שהרי אנו רואים שהעולם הולך ומתדרדר".
לענ"ד אין זה קשור כלל לנדו"ד מפני שהאמונה היא שאע"פ שכעת לא הגיע משיח הנה תיכף הוא בא דהיינו על העתיד לבוא ממילא אין כל קושיא כלל, דזה שהעולם מתדרדר זה מהווה סתירה אם היינו אומרים שמשיח כבר בא שמציאותו שוללת העלם והסתר וכו’ אך לומר שהוא יבוא והעולם השתנה (כמובן שהאמור הוא לגבי העלם והסתר ולא עצם מציאותו האמיתי והפנימית של העולם - ראה אח"ק ואמור נ"א באריכות) ואז יתבטל הגלות אין זה קשור כלל לנדו"ד והוא ע"ד (אך לא ממש) "טראכט גוט וועט זיין [ויהיה] גוט".
"שהאמונה שגיל העולם הוא 5776 שנים אינה כפשוטה, ועוד ועוד חלילה. כשמתגלה ’סתירה’ כביכול בין האמונה ובין המדע ושאר ענייני העולם, עלינו לשבת וללמוד היטב את הסוגיא, ולהשתדל ליישב את הדברים, אבל האמונה הבסיסית של כל יהודי היא, שהתורה קדמה לעולם, וממילא דברי התורה הם חזקים יותר ממה שאנו רואים בעולם!".
גם זה לענ"ד אינו קשור כלל לנדו"ד מכיון שאתה מדבר על המדע שכולו מבוסס על השערות ולא על ראיה מוחשית וכנ"ל, משא"כ בנדו"ד!
"ובענייננו: מובן וגם פשוט לכל המקושרים אל כ"ק רבינו, שההתקשרות היא אל נשיא דורנו, שנמצא בזה העולם, ועל כך אין ויכוח".
אמת, אך אין הכוונה לומר שלא היה כלום היפך השו"ע והשקפת התורה, אלא יש לו קשר ושייכות לגשמיות, ראה לקו"ש חל"ב ניסן, וכן הביטויים שאמר רבינו בעת משפט הספרים (מ"ה י"ב תמוז ואילך) בתור טענה שהרבי הקודם אינו חי וכו’, שמאחר ואפשר למשש בגשמיות את צא"ח דהיינו חסידי חב"ד שחיים כיום(!) וכל הנהגתם מבטאת אך ורק את הרבי ממילא נמצא שהרבי חי וקיים בעולם הזה עיי"ש.
"יש מקום לדיון האם הכוונה היא כפשוטו ממש".
אינני רואה שום מקום ע"פ התורה, דברי ימי ישראל, גמ’ מפורשות, ראשונים, אחרונים, השקפה שהנחיל לנו רבינו, לומר שלא היה הסתלקות שזה היפך השו"ע!
"או שזהו רק על דרך יעקב אבינו ש’לא מת’, או משה רבינו ש’לא מת’".
ובהרבה יותר מזה, מכיון שהוא הנשיא הדור שלנו (ואיך הסתדר זה עם המציאות - ניתן לבחור באחד מד’ האפשרויות לעיל לענ"ד האפשרות האחרונה היא הכי קרובה אל האמת, ויש לעיין היטב בכל השיחות שאמר רבינו מי’ שבט תש"י ואילך עד בעיקר י’ שבט תשי"א שלמרות הסתלקותו של הרבי הקודם עדיין עומד ומשמש כאן למטה וכו’) וכל מטרת הקמת דורנו אינו אלא בשביל דבר אחד ויחיד להביא את ביאת משיח כפשוטו ובלשונו של רבינו במאמר קבלת הנשיאות "להמשיך עיקר שכינה" כאן למטה מעשרה טפחים בגלוי כפשוטו ממש.
"אך ברור ופשוט שתורתנו תורת אמת, וכך גם דבר כ"ק רבותינו נשיאינו הקדושים".
אמת!
"אגב, אשמח לשמוע את התשובה שלך לשאלתו של שמעון (השואל הראשון), לאיזה צדיק שנמצא בזה העולם צריך להתקשר?".
ע"פ האמור תשובתי ברורה וחדה.
|
אורח
11/06/2017
|
באהבת ישראל נביא את הגואל
סליחה שאני מתערב, אך כלל איני מבין על מה הויכוח כאן. הרי מוסכם בין כל חסידי חב"ד, שהאדמו"ר השביעי הוא נשיא הדור.
כמו כן מוסכם גם, ש"חיי הצדיק אינם חיים בשריים, אלא אהבה ויראה" (אגה"ק כ"ז).
אם כן, מה כל כך משנה אם הייתה הסתלקות כפשוטו או שלא כפשוטו, הרי ברור שבעיקר חיי רבינו אין שום שינוי.
ובכלל, לדעתי ראוי שהאתר יעסוק בעיקר בלימוד תורת החסידות והפצתה, ויותיר את הויכוחים ה’פוליטיים’ לבימות אחרות המתמחות בכגון דא.
|
|
