מנחם כהן
02/01/2017
|
כל הבריאה בנקודה כללית אחת
לחיים שי’, לחיים ולברכה!
את הציטוט שהבאת, שמחשבה של רבי היא המחשבה הקדומה דא"ק, לא מצאתי לעת עתה במאמרי הרבי הריי"צ, אך בכל אופן, עצם דברי הרבי הריי"צ, אם אכן אמר כך, מהווים מקור נאמן לזה כמובן. אם כוונתך שברצונך למצוא מקור קדום יותר, תשאל שוב, בצירוף המקור המדוייק בדברי כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע.
לגבי העניין השני שהזכרת, שבמחשבה הקדומה דא"ק נסקרים כל השית אלפי שנין בסקירה אחת, עניין זה מובא בכמה מקומות בדא"ח, ונציין כאן שניים מהם:
הצמח צדק בדרך מצוותיך, מצות האמנת אלוקות, סוף פרק יא, כותב: "סדר השתלשלות העולמות הוא בבחינת כלל ופרט, כדי להיות התהוות פרטי הנמצאים מאין סוף ברוך הוא, שהוא למעלה מעלה מן הכלל גם כן. והכלל הראשון הוא בחינת א"ק, ואחר כך נפרטו י’ ספירות דנקודים, ואחר כך נפרטו בברודים, להיות מציאויות רבות בספירות על ידי התכללותם...
וכנ"ל שהכלל הראשון הוא א"ק שהיה כולל כולם הוא בחינה א’, והרב המגיד ז"ל קראו אור כללי, וממנו נמשך אחר כך בפרטות. וזהו סוד "קורא הדורות מראש" (ישעיה מ"א ד’) פירוש, ראש הוא בחינת א"ק, והדורות הן כל הסדר של ההשתלשלות דאבי"ע, שנקראו ממנו לבא לידי גילוי מההעלם. כמי שאומר ראובן בא לכאן, שמציאותו של ראובן הייתה כבר, אלא שבקריאה זו נעתק ממקומו לבא לכאן, כך כל הדורות היו בראש, בחינת א"ק אור כללי, שהוא ענין המחשבה הקדומה שצופה ומביט עד סוף כל הדורות, שבמחשבה זו נתהוו כולם".
כלומר: כל הפרטים הכלולים בא"ק הם בצורה ’אינסופית’ ולמעלה מעולם האצילות והעשיה כאחד, ולכן הם בהשוואה אחת המגלים כלל אחד. ולמעלה ממנו הכל אין סוף ממש.
וכמבואר בהרחבה במאמר ד"ה ’והיה אמונת עתיך’ תרנ"ב לכ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, משל גשמי לזה: "על דרך משל באדם למטה, כשעולה ברצונו ומחשבתו לבנות בנין על דרך משל, הרי במחשבה זו ישנו שם כל הפרטים, איך שיהיה הבית (כי מיד שעולה במחשבתו ענין הבית, כבר יש שם בהעלם שבאופן כזה דוקא היה רוצה כו’) ואבניו ועציו ועפרו הכל יש שם במחשבה זו, אלא שהם עומדים שם בהעלם ואינו ניכר ונרגש עדיין כל פרט בפני עצמו, ומכל שכן שאין קדימה ואיחור לפרט אחד על זולתו, אלא כולם עומדים בהשוואה אחת. וזהו מחשבה כללית, שכל הדברים עומדים שם בהתכללות בהשוואה בלי שום קדימה זה לזה . . ומכל מקום, אין המשל דומה אל הנמשל . . דלמטה, ממחשבת האדם, לא יתהווה מזה מאומה . . אבל למעלה, תיכף שעלה במחשבתו ורצונו להוות מיד נתהווה . . מכל מקום, אופן התהוותן הוא בבחינת כללות כו’ כנ"ל, ואחר כך נפרטו בדרך פרט שנתגלה כל פרט מבחינת מחשבה הקדומה הנ"ל".
בברכת הצלחה רבה ומופלגה, וגאולה מיד ממש!
|
מנחם
03/01/2017
|
מעלת המחשבה
לחיים שי’.
שלום וברכה.
גם לאחר חיפושים ומאמצים רבים, כולל הפניית שאלתך לרבנים ומשפיעים חשובים, לא מצאתי מקור לציטוט שהבאת או מקור דומה לזה. אך בליקוטי דיבורים חלק א בתחילתו, מובאת שיחה קצרה של הרבי הריי"צ בגודל מעלת המחשבה (בכלל, אך לפי מה שמובא בהמשך שם, נראה שהכוונה היא בעיקר למחשבה של הרבי), ש"אין לה מעצורים, ואין מחיצות המבדילות בעדה", עיין שם בהרחבה.
כמו כן, מובא בדרך מצוותיך (מצות עדות) שהבעל שם טוב ותלמידו הרב המגיד, "היו רואים מסוף העולם ועד סופו ממש בעין ראיה, והיו אומרים מה שהיו רואים, כאשר היה נראה בעליל לתלמידיהם" עיין שם בהרחבה.
זאת מצאנו, ואם לזאת הייתה הכוונה, הרי שאלו הם המקורות.
בברכת הצלחה רבה בכל העניינים, וגאולה שלימה.
|
