המערכת
21/08/2016
|
הגבלה, או חיבור
ההבדל הוא, שבעולם התהו, כל ספירה כלולה מעשר, ותו לא. לעומת זאת בעולם התיקון, כל ספירה כלולה מעשר, ועשר מעשר, עד אין סוף. ענין זה, מבואר בהרחבה בספר המאמרים א’עתר, עמוד קל"ג ואילך. נביא כאן את נקודת הענין:
יש שני ביאורים, בנוגע להתכללות שבספירות בעולם התיקון (למשל, התכללות החסד בגבורה): א. הגבורה שבחסד, היא הגבלה בהתפשטות החסד. החסד מצד עצמו, הוא בלתי מוגבל, ומשפיע גם למי שאינו ראוי כלל. לזה באה הגבורה שבחסד, להשפיע רק למי שראוי להשפיע לו (אף שאין מדקדקים בזה, כי סוף סוף זהו חסד). ב. יש הנהגה שהיא גבורה, אך תכליתה היא חסד. כמו אב, שמייסר את בנו כדי לחנכו.
באופן הראשון, ההגבלה היא היפך החסד, והחסד נלחם בגבורה. לכן ההשפעה מהחסד (למרות הגבורה שבחסד), היא יותר מההשפעה שמהגבורה עצמה. אך באופן השני, בגבורה עצמה מתבטא החסד, וככל שהחסד יותר חזק גם הגבורה יותר חזקה. הגבורה היא רק כלי ולבוש אל החסד, וההתכללות ביניהם היא מושלמת. יחד עם זאת, ההתכללות הראשונה היא סיבת ההתכללות השניה. הגבורה מגבילה את החסד (בהתכללות הראשונה), ולכן הם יכולים לשכון יחד (בהתכללות השניה).
בעולם התיקון, יש במידות ביטול. לכן, תחילה כל מידה נחלקת לעשר, דהיינו שהגבורה מגבילה את החסד. אחר כך, העשר נחלק בעצמו לעשר, ועד שיש ממש התכללות, והחסד והגבורה משתלבים יחד. לעומת זאת בעולם התהו, אין ביטול במידות, ולכן אין התכללות אמיתית בין המידות, אלא רק שזו מגבילה את זו.
|