מנחם
22/06/2016
|
ענין הכלים
בשער היחוד בסוגרים בסוף פרק ד לפי הסבר הרבי בענין הכלים הם מציאות והאור נשאר פשוט
א. האם אפשר לומר שההבנה היא שמצידינו (נבראים) הצימצום הוא כפשוטו ורק מצידו ("הוי"ה") הצימצום לא כפשוטו ולנו ניתן על ידי התורה ומצוות להגיע לרמת צימצום לא כפשוטו?
2. אם הכלים הם מציאות, אבל הרי הכלים עצמם הם אלוקות , אלוקים", אז מה ההבדל בין ההכרח שהאור לא מצויר בגלל שח"ו לומר שיש ריבוי באלוקות ובין אם נאמר שיש כלים האם הכלים זה לא אלוקות?
ג. מוסבר שגם האור מצויר עוד לפני הכלים אם כן איך זה עונה על השאלה של ריבוי באלוקות?
|
שמעון
26/06/2016
|
אורות וכלים
אנסה לענות על שאלות עמוקות אלו, לפי קוצר דעתי:
א. אכן, מצד הרגשת הנבראים, איננו מרגישים את מציאות הבורא בתמידיות, ולכן כביכול עבורנו ה’צמצום’ הוא ’כפשוטו’. זוהי עבודתינו, להתבונן בכך שלמרות ההעלם של הכלים – ’אלוקות היא הכל’. התבוננות זו, היא הבסיס ל’יראה עילאה’ (תניא פרק מג), לאהבת ה’ (שם, ובפרק מד), לרגש השמחה (פרק כו), ולכל שיטת החסידות.
ג. למרבית השיטות בקבלה (וכן היא גם הכרעת הרמ"ק והארי"זל), האורות מצד עצמם הם פשוטים. רק התלבשותם בכלים, נותנת בם איזה ציור (ענין זה עמוק ורחב מאוד, וראה בספר הערכים חב"ד ד, עמוד ק"א בסופו. שם מאריך בכל הנושא מאוד, ומציין למקורות בענין זה),
ב. לגבי השאלה השניה נראה לי לתרץ, ששורש הכלים הוא משם אלוקים, שמבטא את יכולת הבורא לצמצם ולהסתיר על עצמו. ממילא, אין פלא בכך שהבורא יכול ליצור ריבוי, כדי להעלים על אחדותו המוחלטת. השאלה היא, רק אם נאמר שההתהוות היא משם הוי’ (שם המפורש – שמפרש ומגלה את עצמות הבורא), ואז ריבוי הנבראים מורה על ריבוי בעצמות הבורא חס ושלום.
כל זה כתבתי לפי עניות דעתי, וה’ יצילנו משגיאות, ויראנו נפלאות מתורתו.
|
