המערכת
02/05/2016
|
נישואין שלאחר המוות
בשאלה מענינת זו, דנו גדולים וטובים:
בספר רב פעלים (חלק ב’, סוד ישרים סימן ב’), דן הבן איש חי בהרחבה, בנוגע לאשה שבעלה נפטר, ונישאה למישהו אחר. מסקנתו שם, שלעתיד לבוא היא תחזור לבעל הראשון, כי הגופים יהיו גופים חדשים, ורק הקשר מצד הנשמה ישאר, וקשר זה אינו מתבטל מחמת המוות. אך אם התגרשה מהראשון, נתבטל הקשר שלה איתו לגמרי.
דברים אלו, גם הובאו להלכה בשו"ת יביע אומר (חלק ז’, יורה דיעה סימן מ). שם פוסק, שאשה שנתאלמנה, ונישאה לאחר ונפטרה, עדיף לקוברה ליד בעלה הראשון, כיון שעתידה לחזור אליו בתחיית המתים.
בדומה לזה, כתב החתם סופר (חלק ז’, סימן לד), שמי שהיו לו כמה נשים, בתחיית המתים ישוב לאשתו הראשונה. כמבואר בסוטה (ב.), שעל זיווג ראשון מכריזים בשמיים, ארבעים יום קודם יצירת הולד, ואילו זיווג שני, הוא לפי מעשיו. ומכיון שעולם הבא הוא עולם התיקון, ישוב כל אחד לזיווגו הראשון.
לפי כל זה בנידון דידן, יחזור האלמן לאשתו הראשונה.
במאמר המוסגר נוסיף, שיש בגמרא שם ביאור נוסף על פי האריז"ל, שכבר בשעת היצירה, נבראת לכל אדם בת זוגו, שהיא כפי טבעו ומזגו. אך יתכן שלאחר היצירה נשתנה טבעו מחמת התנהגותו, ולכן נושא אשה אחרת. החתם סופר כותב, שלפי פירוש זה, יתכן והבעל יהיה בתחיית המתים, עם אשה שמעולם לא הייתה בת זוגו (כי היא הזיווג הראשון האמיתי שלו).
|
