עמרם
26/01/2015
|
אור פנימי מצחצח חצי הכלי מבפנים ואור מקיף מצחצח חצי הכלי מבחוץ
הלשון הנ"ל הוא לשון הע"ח ומובא הרבה בחסידות ומהו הביאור בזה ?
|
מ.כ הנהלת האתר
29/01/2015
|
הסברה, והתלהבות
ביטוי זה ש’אור פנימי מצחצח חצי הכלי מבפנים ואור מקיף מצחצח חצי הכלי מבחוץ’ פירושו, בכללות, שישנו יתרון להשפעה פנימית ויתרון להשפעה ’מקיפית’.
למשל, כאשר אדם מקבל הסברה פנימית טובה מדוע צריך ללמוד חסידות (למשל), והוא מפנים זאת, הרי זה משפיע עליו ו’מצחצח’ את כלי הבנתו שיהיו מזוככים ומתאימים לאותו רעיון שהוא שמע. אך יחד עם זאת חסר לו ההתלהבות וה’בעירה’ בענין זה, ולזה צריך ’אור מקיף’ דווקא, (כמו דרשה ’חוצבת להבות’ בענין, (אף אם הוא לא יבין בדיוק את התוכן!) או שיראה שיקבל השפעה כללית מהחברים וכד’) שזה ’מצחצח את הכלי מבחוץ’ ומשפיע על האדם שיתמסר לענין בהתלהבות.
לאידך, כמובן שאור מקיף לבד מצחצח את חצי הכלי מבחוץ לבד, והיינו, שהוא רק גורם להתלהבות, אך חסרה ההפנמה מדוע באמת צריך להתנהג כך ולא אחרת, ולזה צריך דווקא ’אור פנימי’.
הביטוי ’חצי הכלי’ פירושו חלק הכלי (=האדם או המדריגה שעליה רוצים לפעול) ששייך יותר לפנימיות או לחיצוניות. כמו כלי בגשמיות, שהחלק הפנימי שבו (-חצי הכלי מבפנים) שייך יותר למה שהוא מכיל (שלכן מתאימים אותו בעיקר לכך), ואילו החצי החיצוני שלו (-חצי הכלי מבחוץ) שייך יותר לאדם שמחזיק את הכוס ולכן מייפים אותו וכו’. בברכה.
|