ש.ש.כ. מערכת האתר
19/10/2014
|
מקיפים דבינה
ההגדרות ’ממלא כל עלמין’ ו’סובב כל עלמין’, גמישות מאוד. לעיתים מוזכר שז"א (המידות) הוא סובב כל עלמין, ולעיתים אפילו הבינה נקראת ממלא כל עלמין (ביחס לדרגת החכמה):
ביחס לזולת, רק המלכות (הדיבור. שניתן לשומעו ולהבינו) נקרא ’ממלא’, ואילו הז"א (רגשות המדבר. לא ניתן לשומעם ולחושם באופן מדוייק, אלא רק להבין מצורת הדיבור ותוכנו, מה בערך חש המדבר) נקרא ’סובב’.
ביחס לאדם עצמו, הז"א נקרא ממלא, ואילו המוחין (חכמה ובינה) נקראים סובב. לכן נפוץ למדי שאדם אינו מבצע דברים, למרות שהוא מבין את נחיצותם. אך נדיר הרבה יותר, שהאדם יפעל בניגוד למה שהוא חש ומרגיש. זהו בעצם הרעיון הבסיסי בספר התניא (ספר היסוד של תורת החסידות), להתבונן ולהעמיק בגדלות ה’, כדי ליצור רגשות אהבה ויראה כלפיו. כך קיום המצוות יהפוך מעול, לפעילות קלה וטבעית, ואפילו כייפית.
מנקודת מבט אינטלקטואלית, הבינה (שמובנת באופן מושלם), היא ’ממלא’, ואילו החכמה (גרעין הרעיון השכלי, שעדיין אינו מובן באופן מוחלט), הוא סובב.
בנוגע למוזכר בשאלה ש’הבינה היא הרי באצילות’, האמת היא שעשרת הספירות מאירות בכל עולם, כולל אפילו בעולם העשיה. ספירות אלו הם החיות האלוקית שמאירה בכל עולם, ומחיה אותו. אם כי כמובן אין להשוות את בינה דאצילות, לבינה דעשיה שמבטאת רמת אלוקות נמוכה הרבה יותר.
באופן כללי, דרגת הכתר היא אור הסובב, אך לעיתים מתייחסים גם לעולם האצילות כ’סובב’ ביחס לעולמות ’בי"ע’ שתחתיו.
|
