לוי
31/01/2014
|
ב’ ענינים בצמצום
ב"ה
בד"ה אשר ברא תשל"ט ס"ד (סה"מ מלוקט ח"ד קונטרס י"ד כסלו):
"וגם בההתהוות עצמה שבה קדם הצמצום וכמרז"ל בתחלה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין, הנה נוסף לזה שהצמצום הוא בשביל הגילוי (כמבואר בהמשך תער"ב (ח"ב ע’ א’ג) ובכ"מ), הנה גם הצמצום גופא הוא מצד החסד, וכמו שמבאר הרב המגיד (לקו"א ואו"ת בתחלתם) שהצמצום שלמעלה הוא כמו אב המצמצם את שכלו כו’ בשביל בנו הקטן כו’ האהבה גרמה את הצמצום. היינו שהצמצום הוא בכדי שהאור יומשך ויתקבל בהתחתונים, ועד שיומשך בהם גילוי אור נעלה יותר מהאור שהאיר בגילוי קודם הצמצום (ראה המשך תרס"ו ע’ ד). ועד שיהי’ דירה לו ית’, לו לעצמותו [בדוגמת דירת האדם, שעצמות האדם דר בהדירה] (המשך תרס"ו ס"ע ג. שם ע’ תמה. ובכ"מ. – נסמנו בסה"מ מלוקט ח"ב ע’ רמא הע’ 32), ושהעצמות יהי’ בהם בגילוי כמ"שולא יכנף עוד מוריך".
מה בדיוק החילוק בין ב’ הענינים (שהצמצום הוא בשביל הגילוי, ושהצמצום גופא הוא מצד החסד) ומה ענינים בהנמשל, ואיפה ב’ ענינים בהנמשל טמונים בלשון המאמר?
ייש"כ גדול!
|
ש.ל.
08/02/2014
|
החידוש שבמאמר
לפום ריהטא, הביאור הוא בפשטות:
שב’ העניינים הם - גוף הצמצום, ומטרת הצמצום. וע"ז אומר, שהצמצום הוא בשביל הגילוי, כלומר שזו המטרה בהצמצום, שרק באופן שהרב אינו מגלה את כל שכלו העמוק אלא מצמצם אותו, אזי יוכל השכל לבוא בגילוי לתלמיד.
אך לפ"ז עדיין היה אפשר לומר דהמטרה בצמצום היא חיובית, אבל גוף הצמצום בעצמו הוא העלם והסתר, והוא עניין של גבורות וכו’, ועל זה מוסיף ומחדש, דעצם וגוף הצמצום הוא עצמו כולו רצוף אהבה, וע"ז מביא המשל מאב העושה מעשה נערות בשביל בנו הקטן, דוודאי גם האב וגם הבן מרגישים בצמצום זה ובמשחק זה את גודל האהבה, ואין כאן שום עניין של דינים וגבורות, אלא שמחה ושעשוע, וכך גם למעלה הצמצום עצמו הוא הוא גילוי האהבה.
וזה מה שרוצה לבאר שם במאמר שכל סדר ההשתלשלות הוא מצד החסד והאהבה דווקא.
ובזה נתיישבה גם השאלה השני’ ששאלת איך נמצאים ב’ עניינים אלו בהנמשל, שאין כוונת מאמר זה לבאר העניין שהצמצום הוא בשביל הגילוי, דזה פשיטא, אלא כוונתו לבאר החידוש שעצם וגוף הצמצום הוא בעצמותו אהבה וחסד, ועניין זה אכן מבואר שם בהרחבה.
|
