ד"ה לך-לך התשל"ח - חלק ב

כ ד"ה לך-לך התשל"ח - חלק ב | חסידות TV

ד"ה לך-לך התשל"ח - חלק ב
- הועלה לאתר: כא תמוז התשעו
- שלח שאלה או תגובה
לא מצליחים לצפות? רוצים ללמוד בדרכים? לחצו להורדה למחשב האישי: וידאו (MP4) אודיו (MP3)
להורדה יש ללחוץ על הקישור המתאים באמצעות הכפתור הימני בעכבר > שמירת קישור בשם

שיעור שנאמר בד"ה לך-לך התשל"ח בכולל ללימוד החסידות בביתר עילית

פלפול התלמידים

שלח שאלה או תגובה

החומר הנלמד

בס"ד. מוצאי ש"פ לך לך – בחדרו – ה'תשל"ח*

ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך, וידוע1 שיש בזה ב' פירושים. פירוש הא' שההליכה (דלך לך) היא מלמעלמ"ט. וכמבואר בתו"א2 שאברם הוא אב רם, שכל הנעלם מכל רעיון [שהוא למעלה גם מבחי' חכמה. כי חכמה (עם היותה ראשית כל הכחות פנימיים) היא בחי' גילוי. משא"כ אב רם הוא שכל הנעלם מכל רעיון. וכמבואר בהגהות וביאורי הצ"צ לתו"א שם3 פרטי הדרגות שבזה]. ואמר ה' אל אברם לך לך מארצך גו' שיצא אורו הנעלם לגילוי ויומשך מלמעלה למטה עד אל הארץ, בחי' מלכות. ומוסיף "אשר אראך", ובזה ב' פירושים. א' (כפשוטו) שאראך קאי על הארץ, בחי' מלכות, שהמלכות היא בחי' עלמא דאתגליא לכן אומר עלי' אשר אראך4. ופירוש ב' שאראך קאי על אברם (בחי' שכל הנעלם מכל רעיון) – "אראה ואגלה אותך בעצמך"5 ("במהותך ועצמותך"6). והיינו, דהגם שספירת המלכות עלמא דאתגליא (ובפרט כמו שנמשכת בבי"ע7) היא קצה הכי תחתון, ושכל הנעלם מכל רעיון (שהוא נעלם גם מרעיון העליון) הוא קצה הכי עליון, אעפ"כ, ע"י הירידה וההמשכה (דאברם, שכל הנעלם מכל רעיון) אל הארץ אשר אראך (כפירוש הא'), לבחי' מלכות עלמא דאתגליא (קצה התחתון), עי"ז יתראה ויתגלה אמיתית ענינו (מהותו ועצמותו) של אברם (כפירוש הב'), שנעשה עילוי (גם) בבחי' שכל הנעלם מכל רעיון (קצה הכי עליון), כמובן מהמבואר בתו"א שם8.

ב) ועד"ז הוא גם בענין ירידת הנשמה בגוף9, שהעלי' הנעשית בהנשמה ע"י ירידתה למטה [שנעשית בבחינת מהלך10, ענין "לך לך"11], היא גם בהדרגות הכי נעלות שבה, ואפילו בבחינת יחידה. דהגם דזה שנקראת יחידה הוא להיותה "מקבלת מיחיד"12 [שלכן13 אין שייך שתהי' כנגדה בלעו"ז, בבואה דבבואה לית להו14], מ"מ, ע"י שהנשמה יורדת למטה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא15, נעשה עלי' גם בבחינת יחידה שבה. כמבואר בכמה דרושים16 שע"י עבודת הנשמה בירידתה למטה דוקא נעשה עלי' (ועלי' שלא בערך) גם בשרש ועצם הנשמה שלמעלה. וכמובן גם מהמבואר בכמה שיחות17 (בענין עלי' לתורה), שהעלי' היא בכל חמש הבחינות שבנשמה נפש רוח נשמה חי' יחידה, שהם ג' הבחינות תחתיים שניים ושלישיים18 דתיבת נח. וע"פ משנת"ל19 (ע"פ תורת הבעש"ט20 עה"פ21 בא גו' אל התיבה) שענין תיבת נח הוא "הוראה בסדר עבודה"22 לכאו"א מישראל [ובפרט לאחרי חודש תשרי שאז מתחיל סדר העבודה ד"ויעקב הלך לדרכו"23. שהגם שהוא הולך לדרכו (גם) בעניני הרשות ובעובדין דחול, ועד לבחי' מים רבים שהם כל טרדות הפרנסה כו'24, מ"מ ע"י שמכניס את עצמו בהתיבות דתפלה ותורה הנה לא זו בלבד שהוא "ניצל מהשטף דמבול"22 אלא יתירה מזו שע"י המים נעשה ותרם התיבה25 ועד שנעשה ותנח התיבה26], מובן מזה, שעליית הנשמה שנעשה ע"י ירידתה למטה והתלבשותה במים רבים הוא בכל ג' הבחינות (דתיבת נח) תחתיים שניים ושלישיים, שענינם בנפש האדם הוא נר"נ חי' יחידה27. בדוגמת המבואר לעיל (סעיף א') שע"י הליכת וירידת אברם אל הארץ בחי' מלכות, שהתכלית (דירידה זו) הוא להיות גילוי בבי"ע28 [וכידוע29, שהליכת אברם אל הארץ הי' בכדי להמשיך בבי"ע עד בעוה"ז הגשמי, שעי"ז עשה הכנה לההמשכה שע"י מעשה המצוות בגשמיות לאחרי מתן תורה] נעשה עילוי גם בבחי' שכל הנעלם מכל רעיון.

ג) ופירוש הב' בלך לך גו' אל הארץ הוא (כפשטות הכתוב30) שהליכה זו היא מלמטה למעלה, ההליכה מארצך וממולדתך ומבית אביך שהוא (כפשטות הכתוב) ארצו וגו' של תרח [היפך ענין הטהרה31], דרגא הכי תחתונה, ומשם ילך ויעלה מלמטלמ"ע עד אל הארץ אשר אראך שקאי (כנ"ל ס"א) על בחי' המלכות, ועד לבחי' ויבן שם מזבח להוי' הנראה אליו32 (שהוא למעלה מבחי' מלכות), ועד אשר ויבן שם מזבח להוי' סתם33, בחי' הוי' דלעילא, הוי' הנעלם, שלמעלה מהוי' (דלתתא) הנראה34. ועד"ז הוא גם בהעבודה ד"ויעקב הלך לדרכו" שבכאו"א שלאחרי חודש תשרי, שהליכה זו היא (לא רק באופן דמלמעלה למטה, שהולך לדרכו מהמועדים דחודש תשרי לדרכו בעניני הרשות ועובדין דחול במשך כל השנה, אלא) גם באופן דמלמטלמ"ע, מתחיל מכח המעשה שלו, ובכח המעשה גופא כמו שהוא בהעקב שבו, דרגא היותר תחתונה שבגוף האדם [ועד שהוא ענין דהיפך החיים35, בדוגמת המובא לעיל בנוגע לתרח שהוא היפך הטהרה], ומשם מתחיל הליכתו מלמטלמ"ע, שפועל גם בהעקב שלו ער זאָל דערהערן אלקות [וכמ"ש באברהם עקב אשר שמע אברהם בקולי36 שגם העקב שלו האָט דערהערט37. וע"י שהי' זה אצל אברהם אבינו, ניתן הכח על זה לכאו"א מישראל (בדוגמת האהבה מסותרת שבכאו"א מישראל שהיא בירושה לנו מאבותינו38, ובפרט מאברהם אבינו39)], ומזה נמשך (באופן דהילוך מלמטלמ"ע) השמיעה (דער דערהער) באלקות בכל הכחות, עד לכח השכל שבראש, שתהי' בהם השמיעה למעלה ממדידה והגבלה דשכל. וגם ענין זה ד"ויעקב הלך לדרכו" (הליכה מלמטלמ"ע) מתחיל לאחרי חודש תשרי. דהנה העבודה דשמע"צ ושמח"ת (סיום המועדים דחודש תשרי) היא ב(שמחה ו)ריקודים, שענין הריקודים הוא (בעיקר ומתחיל) בהרגלים, ובהם גופא בהעקב שבהם. וע"י שהעקבים מתנשאים (הויבן זיך) ומרקדים, הם מנשאים גם את הראש (וכח השכל שבו)40, שגם הוא מרקד בשמחה גדולה למעלה ממדידה והגבלה. ומזה נמשך כח על העבודה דויעקב הלך לדרכו (הליכה מלמטלמ"ע) במשך כל השנה, מתחיל מכח המעשה כמו שהוא בהעקב [כולל הענינים שאדם דש בעקביו41, היינו ענינים אשר (מצד איזה סיבה שתהי') אין לו חיות בהם (בדוגמת העקב כפשוטו שהו"ע דהיפך החיים)], ומזה ממשיך (באופן דהילוך מלמטלמ"ע) גם לכח השכל שבראש, כנ"ל.

ד) ושני פירושים הנ"ל בלך לך מארצך גו' הם בהתאם לשני הפירושים ב"בעבר הנהר ישבו אבותיכם"42. הפירוש [שבפנימיות התורה43] שעבר הנהר הוא הבחי' שלמעלה (גם) מבחי' ונהר יוצא מעדן44 (בינה דאצילות) ופירוש בעבר הנהר ישבו אבותיכם גו' הוא ששרש האבות הוא מעבר הנהר שלמעלה מאצילות ומשם נמשכו למטה (בעבר השני של הנהר, היינו) בז"א דאצילות, ועד ש"ואולך אותו בכל ארץ כנען"45 הירידה וההמשכה בבחינת המלכות (כנ"ל סעיף א' שארץ ישראל קאי על מלכות) – ההליכה מארצך גו', שקאי על עבר הנהר, אל הארץ אשר אראך, הוא הליכה מלמעלה למטה46. והפירוש (כמו שהוא בפשטות) שעבר הנהר הוא מקומו של תרח, ומ"ש בעבר הנהר ישבו אבותיכם גו' הוא לגריעותא [כדמוכח ממרז"ל47 מתחיל בגנות כו' מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו כו' שנאמר בעבר הנהר ישבו אבותיכם גו'] – ההליכה מארצך גו' (עבר הנהר) אל הארץ אשר אראך, הילוך ועלי' מלמטלמ"ע48 (כנ"ל סעיף ג').

ה) והנה הגם שב' פירושים הנ"ל ב"לך לך" הם שני פירושים שונים והפכיים, מ"מ, מכיון שב' הפירושים הם באותה התיבה (תיבת לך), מוכח מזה49, שענין "לך לך" [וההוראה לכאו"א מישראל שבפרשה זו] כולל ב' האופנים יחד, הילוך מלמעלה למטה והילוך מלמטה למעלה. ובדוגמת "והתהלכתי בתוככם"50 ש"והתהלכתי" (לשון רבים) כולל51 ב' בחינות הילוך הנ"ל52. וכ"ה גם בענין ואולך אתכם קוממיות53, ש"קוממיות" (לשון רבים54) מורה על ב' קומות55 [קומה דאור ישר וקומה דאור חוזר, שהם דוגמת ב' בחינות הילוך הנ"ל56], הכוונה בזה היא ש"קוממיות" כולל ב' הקומות יחד.
ויש לקשר זה עם שנה זו (ביחוד), שהיא שנת העיבור, ויתירה מזו שהיא שנת העיבור דסיום מחזור קטן, שבה נעשה ההתאמה דשנת החמה עם שנת הלבנה (בתכלית השלימות)57. דהנה שמש הוא בחי' משפיע – דוגמת ענין ההילוך מלמעלמ"ט, ולבנה (דלית לה מגרמה כלום58) הוא בחי' מקבל – דוגמת ענין ההילוך מלמטלמ"ע. וענין שנת העיבור (ובפרט שנת העיבור דסיום מחזור קטן) הוא צירוף וחיבור ב' העבודות [העבודה דשמש (בחי' משפיע, הילוך מלמעלמ"ט, שבכללות הוא59 עבודת הצדיקים), והעבודה דלבנה (בחי' מקבל, הילוך מלמטה למעלה, שבכללות הוא59 עבודת הבעלי תשובה)], שייעשו ענין אחד (שנה תמימה), כמשנ"ת לעיל60 בארוכה. וכמ"ש61 ועינינו מאירות כשמש וכירח, שהכוונה בזה היא [לא רק שיהיו ב' המעלות, המעלה דשמש והמעלה דירח אלא גם] שב' הענינים (והמעלות) יהיו כאחד.
וענין זה [צירוף ואיחוד ב' ענינים הנ"ל] הוא הכנה וכלי [ובאופן דאבר, שהוא לא רק מקבל אלא גם ממשיך62] להמשכת אוא"ס שלמעלה מגדר "מעלה ומטה". [וע"ד הידוע63 שלאחרי השלימות דאתערותא דלתתא (בחי' לבנה) וגילוי אתערותא דלעילא (בחי' שמש) (הנמשכת ע"י אתערותא דלתתא) נמשך אח"כ בחי' אתערותא דלעילא ממקום שאין אתערותא דלתתא מגעת שם כלל]. ששלימות העבודה [בצירוף ב' ענינים הנ"ל, שנה תמימה] הוא האתר שלים, שהוא כלי להשראת אוא"ס, דקוב"ה שריא באתר שלים64. ועד שעי"ז נעשה המשכת העצמות שהוא אמיתית ותכלית השלימות. ונעשים ישראל וקוב"ה (ע"י אורייתא) כולא חד65, ובאופן שאין שייך לחלק ביניהם, מכיון שתורת אמת מעידה שהם חד.
**********

*) יצא לאור בקונטרס מוצאי ש"פ לך לך – ה'תשל"ח, "עש"ק וירא ה'תשל"ח".
1) תו"ח לך לך פט, א. אוה"ת שם (כרך ו') תתרעט, ב.
2) ר"פ לך לך. וראה גם תו"ח שם (פ, א). אוה"ת שם תתרעב, א ואילך.
3) אוה"ת לך לך (כרך ד') תרפה, א. וראה גם תו"ח שם.
4) כ"מ בתו"ח שם (תחילת סעיף ב'). ושם פא, רע"א – באו"א קצת.
5) תו"א יא, ב. תו"ח שם פא, רע"א. אוה"ת שם (כרך ו') תתרעג, א.
6) תו"ח שם. ובאוה"ת שם: בעצמך ומהותך.
7) ראה לקמן סוס"ב.
8) ראה תו"א שם יא, ב ואילך (ובתו"ח שם פא, סע"א ואילך. אוה"ת שם תתרעג, ב), שהירידה דבחי' אברם למטה היא ע"י (גילוי) בחינה שלמעלה מבחי' אברם. ובאוה"ת שם (כרך ד') תרפז, א בשוה"ג, שהיא ירידה צורך עלי'.
9) ראה אוה"ת שם תרפח, סע"א, שענין לך לך "קאי על ירידת הנשמה בגוף".
10) ראה בהמצויין לעיל ע' רמט הערה 50. ובכ"מ.
11) ראה אוה"ת שם תרעט, א: "לך לך, שיהי' בבחי' מהלך ולא בבחי' עומד". ושם ע"ב: שזהו "עיקר פי' לך לך".
12) לקו"ת ראה כה, א.
13) ראה ד"ה צהר תעשה תש"ז פ"ל (ע' 187). וראה גם ד"ה ועשית ציץ עת"ר (ע' קס).
14) גיטין סו, א. לקו"ת תצא לז, ג. ד"ה ועשית ציץ שם. צהר תעשה שם.
15) לשון הגמרא – חגיגה ה, ב.
16) ד"ה זה היום תש"ט ספ"ב ואילך. וראה הביאור בזה לקו"ש ח"ג ע' 846.
17) לקו"ד כה, ב ואילך. סה"ש תש"ב ע' 75.
18) נח ו, טז. וראה לקמן הערה 27.
19) לקו"ש ח"כ ע' 7-286.
20) הובאה בד"ה צהר תעשה תרצ"ה בתחלתו ובכ"מ (ראה הוספות לכתר שם טוב (הוצאת קה"ת, תשנ"ט) סי' יא).
21) נח ז, א.
22) לשון כ"ק מו"ח אדמו"ר בד"ה צהר תעשה שם.
23) ראה בארוכה לקו"ש שם ע' 269, וע' 282.
24) ראה ד"ה מים רבים סעיף ו' (לעיל ע' רמט).
25) (נח ז, יז) תו"א ט, סע"א.
26) נח ח, ד. וראה אוה"ת נח ע, א. (כרך ג') תרמג, ב ואילך.
27) ראה אוה"ת שם תרכז, א (מרמ"ז), שג' הבחינות תחתיים שניים ושלישיים הם בי"ע אצילות וא"ק. וידוע (שע"ק להרח"ו ח"ג פ"ב. ע"ח שער דרושי אבי"ע פ"ג – הובא בהמשך תרס"ו ע' רל. ד"ה ויהי אומן עטר"ת פ"א. ובכ"מ) שנר"ן הם מבי"ע, חי' מאצי', ויחידה מא"ק.
וזהו גם הכוונה במ"ש בלקו"ד שם, שחמשה השמות נרנח"י הם תחתיים שניים שלישיים רביעיים וחמישיים שהם ד' עולמות אבי"ע ועולמות א"ס שלמעלה מאצילות, שמונה העולמות בי"ע לג' בחינות – כהפי' (אוה"ת שם, משל"ה), שתחתיים שניים ושלישיים הם בי"ע (ועפ"ז יש "רביעיים וחמישיים" – ובדוגמת ה' שמות דנשמה).
28) תו"א ריש פרשתנו (וראה הגהות הצ"צ לשם אוה"ת לך תרפה, ב. תרפט, ב).
29) תו"ח שם פג, ד ואילך. אוה"ת שם (כרך ו') תתרעה, סע"א ואילך. וראה גם תו"א יא, סע"ג.
30) וכ"ה בל"ת להאריז"ל – מובא במקומות שבהערה 1.
31) ראה במדב"ר רפי"ט: מי יתן טהור מטמא . . כגון אברהם מתרח.
32) פרשתנו יב, ז.
33) שם, ח.
34) אוה"ת פרשתנו (כרך ד') תרפד, ב. תרפז, ב. תרפט, סע"א. ד"ה בחודש השלישי תש"ב.
35) אדר"נ ספל"א.
36) תולדות כו, ה.
37) סה"מ תש"ח ס"ע 253. התמים ח"ו ע' נב.
38) תניא פי"ח.
39) תו"ח שמות תקלז, סע"ב [בהוצאה החדשה – תצוה ח"ב שסג, סע"ב]. וראה גם לקו"ת סוכות עח, ד. שמע"צ פט, ב.
40) ראה גם לקו"ש שם ע' 267 ואילך.
41) רש"י ר"פ עקב.
42) יהושע כד, ב. ובאוה"ת פרשתנו תרפב, ב הובאו ב' הפירושים דלקמן.
43) תו"א כה, א. עה, ד. דרמ"צ פב, ב. ובכ"מ.
44) בראשית ב, יו"ד.
45) יהושע שם, ג.
46) ראה גם אוה"ת שם תרצ, ב.
47) פסחים קטז, א.
48) ראה גם אוה"ת שם תרצא, ב.
49) ראה לקו"ש ח"ג ע' 782 (הראי' לזה מ"שעטנז").
50) בחוקותי כו, יב.
51) ובנוגע ל"והתהלכתי" – פשוט שכולל ב' הבחינות, מכיון (שאין זה שני פירושים כ"א) שפירוש "והתהלכתי" הוא ב' אופני הילוך. ועד"ז הוא גם בנוגע ל"קוממיות" (דלקמן בפנים).
52) דרושי ד"ה והתהלכתי – אוה"ת ויקרא (כרך ב') ע' תרמ ואילך. לקו"ת ראה כו, א. אמ"ב שער הק"ש פפ"ז. ספפ"ח ואילך.
53) בחוקותי כו, יג.
54) ראה חדא"ג מהרש"א לב"ב שבהערה הבאה.
55) ב"ב עה, א. סנהדרין ק, א.
56) אמ"ב שם פפ"ט. אוה"ת שם ע' תרנג. תערב-ג.
57) ראה בארוכה במכתב דוא"ו תשרי תשל"ח (לקו"ש חי"ד ע' 477 ואילך). וש"נ.
58) זח"ב קמה, ב. ועוד.
59) ראה לקו"ש ח"כ ע' 288 הערה *65.
60) לקו"ש שם ע' 8-287.
61) נוסח התפלה דשבת (נשמת). וראה בהמצויין בלקו"ש שם ע' 290 הערה 83.
62) תו"א קיד, ב. לקו"ת ראה כב, סע"ד. ד"ה אדון עולם תש"ג פ"ה. ובכ"מ.
63) לקו"ת שה"ש כד, סע"א ואילך.
64) זח"ג צ, ב.
65) ראה זהר שם עג, א.