מנחם
13/04/2016
|
הבנת ענין בסידור עם דא’’ח
בסידור עם דא"ח בהללוי-ה הא’ מובאים ג’ דרגות בניצוצות הקדושה שנפלו, וכל דרגא כנגד עולם מבי’’ע,
אסורים - בריאה, עוורים - יצירה, כפופים - עשיה.
והנה בהמשך בתפילת 18, על מילות "סומך נופלים ורופא חולים וזוקף כפופים" אומר רבינו הזקן נ"ע,
"...כנגד ג’ מדריגות דיניקות החיצונים... בבי"ע." הוי אומר, נופלים - בריאה, חולים - יצירה, אסורים - עשיה.
לכאורה זו סתירה גבי אסורים שבפסוד"ז נמצא כנגד בריאה, וב18, כנגד עשי’.
עוד יותר מתחזקת השאלה, בתפילת "נשמת כל חי" מובא ענין זה,
"...והן לנגד ג’ עולמות בי"ע, שבחי’ אור אלוקי מסתתר בהן...",
וכפופים - בריאה, (בשונה מפסוד"ז ששם כפופים בעשיה.) נופלים - יצירה, (וב18 נופלים בבריאה.) אסורים - עשיה, (ובפסוד"ז אסורים בבריאה.).
ואשמח אם תואילו להתעכב על שאלה זו ולענות בהקדם האפשרי.
בתודה מראש.
|
המערכת
16/04/2016
|
משלים שונים לעולמות הרוחניים
שמחתי לקרוא את השאלה המחכימה, ואנסה להשיב עליה לפי קוצר דעתי, אך תחילה, אציג כאן טבלה, בה ירוכזו ההבדלים בין שלשת המקומות שציינת:
הללוי-ה שמונה עשרה נשמת
בריאה אסורים נופלים כפופים
יצירה עורים חולים נופלים
עשיה כפופים אסורים אסורים
כמובן, אין זו שאלה, מדוע אותו עולם מכונה לעיתים כך ולעיתים אחרת. העולמות הם רוחניים, והמשלים הגשמיים רק נועדו להמחיש את מהותם. ממילא, אין בזה סתירה, כאשר לעיתים ממשילים את עולם הבריאה ל’אסורים’, לעיתים ל’נופלים’, ולעיתים ל’כפופים’. כל אלו, רק משלים שנועדו להמחיש לנו, את מהותו של כל עולם.
אך מדוע לעיתים האסור נעלה מהכפוף, ולעיתים להיפך (ועל דרך זה גם בשאר המושגים)?
כי בסדר התפילה, לעיתים זה קודם לזה, ולעיתים להיפך. ואין זה פלא, כי יש סוגים שונים של חולי, סוגים שונים של מאסר, וכו’.
ובפרטיות יותר:
אסורים: ניתן לראות בטבלה, שבשני מקומות זהו המשל לעולם העשיה. כפי שמבואר שם באריכות, מדובר על אסיר ששכח לגמרי את מצבו האמיתי, והוא יושב ברוגע בכלא. זו דרגה נמוכה ושפלה מאוד, שהוא ’שכח’ לגמרי את מקומו ומעלתו. רק במקום אחד, מבואר להיפך, כי שם מדובר על מצב נעלה, שהאדם מבין אלוקות בשכלו, וזה גם משפיע על רגשותיו בליבו. הבעיה היא רק, שהוא קשור בעניני העולם, כביכול נגד רצונו. זהו מאסר שונה לחלוטין מהמאסר הקודם, ולכן הוא מתאים לשמש כמשל לעולם הבריאה.
כפופים: במקום אחד נתבאר, שזו דרגה שפלה מאוד, שמשמשת כמשל לעולם העשיה. כי האדם כפוף כבהמה, ושקוע רק בענינים גשמיים. אך במקום אחר נתבאר, שזו דרגה נעלית, כי האדם ניצב על רגליו, ורק ראשו כפוף. זהו מצב נעלה, בדומה לעולם הבריאה.
נופלים: במקום אחד נתבאר, שזו דרגה נעלית, שמתאימה כמשל לעולם הבריאה. בדומה לבן, שאמנם אינו זוכר תמיד את אביו, אך כשיזכור אותו מיד תתעורר אהבתו בליבו. במקום אחר נתבאר, שזו דרגה ממוצעת (בדומה לעולם היצירה). האדם אמנם נופל לפעמים, אך הוא מצליח להתעלות חזרה. כאן לא מדובר על בן דווקא, אלא על אדם רגיל, שלעיתים מתעלה, ולעיתים נופל ממדרגתו.
|
