ירון
15/05/2019
|
שלמות השכל / שלמות המוחין
שלום וברכה!
דבר מלכות השבוע פ’ בהר. עמוד רמא, מאמר של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ. שורה 58 (צד ימין למטה), כתוב הקטע הבא שלא ברור לי כלל:
"דהמדות הם שלמות השכל, והיינו דאין זה שלמות המוחין, דשלמות זו בהמוחין נעשה ע"י המידות שבמוחין, וענין המדות הוא מה שהם משלימות ומאמתות את המוחין, כמאמר " אין חכם כבעל הנסיון", דחכמתו עמדה לו לתקן דבר בפועל בהטבת מדותיו והנהגותיו"
1. מה ההבדל/החילוק בין שלמות השכל לשלמות המוחין? שלכן הוא כתב "דאין זה שלמות המוחין..."
2. אין המשפט "אין חכם וכו’" מהווה דוגמא להשלמת המוחין.
אודה לכם אם תאירו את עיני מעט בענין הקטע הנ"ל.
|
יהודי
16/05/2019
|
שני סוגי שלימות
לירון היקר שלום וברכה:
אכן, הקטע שציינת מוקשה מעט, אך אשתדל לבארו לפי קוצר דעתי.
אדמו"ר הריי"ץ בא לבאר, שהמידות מוסיפות שני סוגי שלימות במוחין. השלימות הראשונה (אותה לא מבאר כאן), היא כפשוטו - שכאשר השכל מביא מסקנות מעשיות, מה לקרב ומה לרחק (מוחין שבשכל) - זוהי שלימותו. אך לזה אין צורך במידות ורגשות ממש, אלא די במידות שבשכל, ובהחלטה מה טוב ומה רע.
מעלת המידות עצמן, שהן מוכיחות ומאמתות את מעלת המוחין. כי מיהו חכם אמיתי? מי שמשתמש בחכמתו כדי לתקן את מידותיו. וכמאמר ’אין חכם כבעל הנסיון’ דהיינו שחכם אמיתי הhttp://www.cow.org.il/admin/home.asp#וא מי שאפשר לנסות ולראות כיצד ועד כמה תיקן את מידותיו.
כן נראה לעניות דעתי.
|
אורח
20/05/2019
|
יהודי יקר
תודה על התשובה, אבל לא הבנתי.
|
הלל
20/05/2019
|
שלמות השכל
ב"ה
על דרך אפשר נראה לי לומר, שאמנם השכל הוא בעל אופי של מחשבה אבל זה רק מרכיב שלו ולא כולו. לכן הרבי הריי"ץ מסביר ששלימות המוחין של השכל (האופי המחשבתי/ שכלי בשפה שלנו) היא בכך שהוא מבין את מה שהשכל מחייב, מידות שבמוחין. לעומת זאת המידות עצמם, אמנם אין להם אופי מחשבתי, אבל השכל שלם רק אם הוא מופיע ומשתקף במידות. זה שלימות השכל שהוא נמצא גם במידות.
אדם שהשכיל השכלה אבל היא לא פעלה על המדות שלו, חסר משהו בשכל עצמו, "שכל קר" זה חסרון בשכל עצמו ולא רק שהוא לא מצליח לפעול.
זוהי ההוכחה מכך ש"אין חכם כבעל הנסיון", הכוונה היא שאדם כזה שאצלו ההשכלה איננה קשורה רק לרובד המחשבתי/שכלי אלא יש לה ביטוי ברבדים אחרים ("בעל נסיון") הוא חכם יותר, ההשכלה שלו אמתית יותר.
במילים אחרות אדם כזה מאיר אצלו עצם ההשכלה, ולא רק אותיות ההשכלה ולכן זהו השלמות של השכל.
כך נלענ"ד
ועיין בדברי הרבי שמסביר למה כתוב ב"פתח אליהו" ש"בינא לבא", מה הקשר בין הלב למידת הבינה.
"ידוע החידוש של בינה על חכמה – שחכמה היא נקודה בלבד, משא"כ בינה ענינה פירוט הענין לפרטיו, עד שנקלט באדם בפנימיותו. וזהו "בינה לבא", כי הבחינה על קליטת השכל בפנימיות האדם, היא, דוקא ע"י המשכתו גם במדות שבלב, וכמאמר "אין חכם כבעל הנסיון"."(תו"מ כרך ל’ שבת פרשת משפטים)
|
יהודי
21/05/2019
|
אורח יקר
צר לי שלא הבנת את דברי. תוכל להסביר מה בדיוק לא הבנת?
נ.ב. ראיתי שעוד מישהו (הלל) ניסה להשיב לך. עדיין יש משהו לא ברור?
|
ירון
11/06/2019
|
עדיין לא מובן
שלום וברכה,
ראשית - תודה לכולכם!
אבל עדיין לא מובן לי במילים פשוטות מה ההבדל בין "שלמות המוחין" ל-"שלמות השכל"
דבר נוסף, לא השכלתי ממש להבין איך "אין חכם כבעל נסיון" מהווה שלמות למוחין בכלל, ובפרט למה לא אומרים שהוא מהווה שלמות לשכל.
יש דוגמא פשוטה אחרת שראיתי בחסידות, שלעולם ילמד אדם היכן שלבו חפץ, זו דוגמא מעולה לאיך הלב/חפץ/מידות, משלימות את הלימוד במח. אבל במשפט "אין חכם כבעל נסיון" לא ירדתי לסוף דעתו, אולי כי לא הבנתי את ההבדל בין שלמות המוחין לשלמות השכל.
|
הלל
12/06/2019
|
נסיון להסביר
ב"ה.
שלום וברכה.
בטרם אנסה להסביר נראה לי שלא פסקת לעצמך נכון את הפסקה.
יש מעין סוגרים מהמילה "והיינו" עד המילה "שבמוחין", כלמור הרבי הריי"ץ מסביר שהשלימות שהמידות נותנים לשכל היא לא כמו השלימות שה"מידות שבמוחין" נותנות, אלא שלימות אחרת.
השלימות שה"מידות שבמוחין" נותנות זה "שלימות המוחין", ואילו המידות עצמן נותנות לשכל את "שלימות השכל".
המשפט "אין חכם כבעל הנסיון" הוא דוגמא לשלימות השכל ולא לשלימות המידות.
אנסה להסביר בעזרת דוגמא. ניקח למשל תיאוריה חינוכית מסוימת, קודם כל יש את עצם התיאוריה, ה"שכל" של התיאוריה. אח"כ יש את ההשלכות של התיאוריה ואת ההתנהגות בהתאם לעקרונות התיאוריה. כאשר בן אדם יודע להסיק מהתיאוריה איך צריך להתנהל - "מידות שבמוחין" - אזי הוא מבין בצורה מקיפה ומלאה את התיאוריה - "שלימות המוחין".
לעומת זאת שבן אדם בפועל מתנהל על פיי התיאוריה הזו - "מידות" - אזי התיאוריה נהיית דבר שלם יותר ואמיתי יותר -"שלימות השכל".
|
ירון
09/07/2019
|
תגובה להלל היקר !
הלל היקר והנכבד, שלום וברכה!
נעם לי מאוד ההסבר המדוייק והנקי שלך, תרם לי מאוד להבנה הכללית של הסוגיה, ואף הבנתי את כולו! נפלא מאוד, ממש פעל בי "שלמות המוחין" :)
רק מה.... זה עדיין לא מסתדר לי עם הפסקה המקורית כפי שאני פוסק אותה לעצמי.
לטענתך יש מעין סוגריים מהמילה "והיינו" עד המילה "שבמוחין", אבל זה קצת קשה, כי מיד לאחד מכן הרבי הרייצ נשאר באותו מינוח של מוחין ולא של שכל כפי שהפסקה פותחת לפני הסוגריים.
דבר נוסף , כתוב בפירוש :"וענין המידות הוא מה שהם משלימות ומאמתות את המוחין" (ולא את השכל כפי שכתבת).
ובהמשך כתוב "אין חכם כבעל נסיון - דחכמתו עמדה לו לתקן דבר בפועל בהטבת מידותיו" - מפה נראה בכלל הפוך, שהחכמה פעלה שלמות במידות (בהטבת מידותיו) ולא במוחין. אז איך אתה כותב שהמשפט הנ"ל הוא דוגמא לשלמות השכל?! - לכאורה לפי ההסבר דלעיל הוא אמור להיות בכלל דוגמא לשלמות המידות ככתוב "דחכמתו עמדה לו לתקן... מדותיו" ולא לתקן את שכלו/חכמתו.
מקווה שהטבתי לשאול.
|
הלל
14/07/2019
|
שלום וברכה.
ב"ה.
שלום שלום, שמח שעזרתי להבין דא"ח.
לגבי השאלה הראשונה, אני מבין את הסיבוך אך עדיין חושב שזה ההסבר. הכוונה היא שהמידות משלימות את המוחין ע"י זה שהם מאמתות אותם. כלומר יש שני דרכים להוסיף שלמות במוחין:
א) ע"י ה"מידות שבמוחין" - שלמות במוחין עצמם ע"י הבנת המתחייב מתוך ה"מוחין" וכו’.
ב) ע"י המידות עצמם - שלימות שנתווספה למוחין כמוסבר לעיל, כלומר זה משלים את המוחין ע"י שמתווסף להם המידות ואזי נעשה "שלמות השכל". (כמו שמי שיאמר שהשלימות של החתן זה שיש לו עכשיו כלה וכך נוצר בית שלם).
לגבי השאלה השנייה, הרבי הריי"ץ מוכיח שמי שהחכמה "ירדה" אצלו לרובד של המידות - "בעל הנסיון", הוא נקרא "חכם". כלומר רואים במשפט זה שדווקא אדם כזה הוא נקרא חכם יותר, ולא מי שמבין לעומק ולרוחב וכו’. כי אצל אדם כזה שהחכמה ירדה למידות ושינתה אצלו משהו בחיי היום יום מאירה עצם החכמה ולא רק ה"אותיות" וה"מוחין" שלה.
|
