מנחם הכהן
07/04/2019
|
הנפש השכלית
לשמעון היקר שלום וברכה!
מבואר בחסידות (ראה למשל בד"ה "חביב אדם" ה’תש"ב. וד"ה "אם בחוקותי" – ה’ת"ש, ועוד), שהחילוק בין השגת שכל נפש האלוקית לשכל נפש השכלית הוא: שהנפש האלקית מצד עצמה להיותה "חלק אלוקה", נמשכת רק לענינים רוחניים, ורצונה להיכלל בבורא, ולכן, גם לאחר התלבשותה בגוף, היא תופסת בשכלה בחיות האלקית של כל דבר (דבר ה’ המחיה אותו), וכידוע, ש"כל חוש - תופס מוחשו" (ראה דרך מצוותיך מט, א).
לעומת זאת הנפש השכלית, למרות שעיקרה "מוחין", ומתייחסת לחכמה והשכל שבכל דבר, מכל מקום הרי זה "שכל אנושי", וכמו אדם שהשתלם בלימודי ’מדע’, שבכל דבר נמשך אל החלק המדעי שבו, איזה חומרים מכיל ומה תכונת כל אחד מהם, ולמשל כשרופא רואה איזה דבר מאכל, הוא נמשך אל החלק התזונתי שבו, איזה רכיבים מכיל, ומהם הויטמנים והמינרלים שיש בו, שאין לזה שייכות מצד עצמו ל’אלקות’.
לפי זה, בנוסף לב’ הנפשות - האלוקית והחיונית הבהמית, ישנה ’נפש שלישית’ הנקראת "נפש השכלית", והיא ממוצעת בין נפש האלוקית לנפש הבהמית. ומבואר שלמרות שגם היא נמשכה מ"קליפת נוגה" כמו הנפש הבהמית, אולם היא ממדריגות עליונות שבנוגה, ועל כן בשונה מהנפש הבהמית החיונית, שעיקרה "מידות" (ושכלה אינו אלא לצורך תאוותיה), ומחמת זה משיכתה הטבעית היא לענינים גשמיים, וזהו "כל ענינה" והתעסקותה בשכלה ומידותיה, להתענג מדברים גשמיים, ולהתרחק מכל דבר העלול לקלקל את הנאתה. הנה הנפש השכלית עיקר עניינה "מוחין", ובשכלה יכולה להבין את שני הצדדים: פיתויי היצר מחד, וסברות הנפש האלקית מאידך, ולכן על ידי נפש זו, יש לאדם היכולת לבחור, האם לציית לנפש האלקית, או ח"ו להיפך.
לכן, ההשגה האלוקית המתקבלת ב"שכל הטבעי" של הנפש השכלית, היא רק "מדרגות תחתונות" שבאלקות, שהוא האלקות כפי שירדה ונתלבשה בנבראים, מה שאין כן "מדרגות עליונות" באלקות, שלמעלה מהתלבשות בנבראים, הם מופשטים מהשגת ה"שכל הטבעי".
וכמבואר ב’תורה אור’ (וישב כט, ב ואילך), שההתבוננות בענין "שמע ישראל.. ה’ אחד", הוא ביטול נעלה של "יחודא עילאה", ועניינו, שהבריאה כולה בטילה ב"מציאות" לגבי האלקות, ואופן ביטול זה אינו נתפס בשכל הטבעי, מאחר והיא "מציאות יש", שאינה מסוגלת לתפוס בהשגה המבטלת את מציאותה לגמרי, אל התבוננות זו שייכת רק הנפש האלוקית.
|