ירון
12/12/2018
|
החילוק בין שכל אנושי לאלוקות
שלום וברכה,
בדבר מלכות השבוע פרשת ויגש, מאמר של הרבי ד"ה ויגש אליו יהודה. אות ה’.
הרבי מסביר את החילוק בין שכל אנושי לבין התורה שהיא אלוקות. כשאדם לומד שכל אנושי כל שהוא יש חילוק בשכל בהתאם לגילו, אך בתורה החילוק הוא בהשגה ולא בתורה עצמה.
לא הצלחתי כלכך לרדת לעומקו של ענין, הרי לכאורה מה זה משנה אם אני יושב בשעור תורה או בשעור כימיה, בשניהם החילוק נראה לי כדומה, כלומר תמיד ההשגה תהיהי לפי מה שאני הצלחתי להשיג בשכלי, ומן הסתם אני אשיג יותר ככל שאתבגר. אז איפה פה באמת החילוק בין שכל אנושי לבין חכמה אלוקית?
|
שי
13/12/2018
|
תורה או כימיה
לירון היקר:
בפשטות כוונת הרבי שם, שבשכל אנושי יש שכל ותו לא. ומכיוון שהמבוגר הוא חכם יותר, ממילא ההשכלות שמשיג אין להם ערך למה שהשיג בצעירותו. לעומת זאת, התורה אינה שכל בלבד, אלא אלוקות. החלק השכלי שבתורה, אכן ’משתדרג’ ככל שהאדם מתבגר. אך האלוקות היא אותה אלוקות, בלימוד שטחי (של צעיר), או עמוק (של מבוגר).
|
ירון
14/12/2018
|
המשך
צהריים טובים שי היקר.
תודה על תשובתך, בוא ברשותך נחדד מעט את הענין מעבר לפשטות המובנת שבו.
גם אדם שלומר כימיה, בכתה ג’ או באוניברסיטה, זו אותה "תורת" כימיה. פשוט בכתה ג’ למדו אותה בהשגה אחת ובאוניברסיטה בהשגה הרבה יותר גבוהה. כלומר - לכאורה זה כמו בתורה בדיוק: כשאתה נער אתה משיג מעט וכשאתה מתבגר אתה משיג יותר.
אז היכן ההבדל?
|
שי
17/12/2018
|
חידוד
לירון שיחיה שלום וברכה:
להבנתי, אין שום דמיון וערך, בין ילד שלומד כימיה, לפרופסור. הילד, לומד עובדות בסיסיות על התכונות הכימיות של אי אלו חומרים, ואילו הפרופסור ניצב בחזית המחקר ועוסק בדברים שנדרשת עבורם רמת אינטלגנציה גבוהה הרבה יותר. כמובן, הכל נמצא תחת הכותרת ’כימיה’, אבל ממש אין ערך בין זה לזה.
מבחינה שטחית, אכן כך גם בלימוד התורה. אין ערך בין הרמה השכלית של ילד שלומד חומש בראשית, לבין רמתו של גאון אדיר שצולל בעומק ים התלמוד. אך התורה בעיקרה אינה שכל, אלא אלוקות. ובזה שווים הגאון והילד, ששניהם לומדים את תורת ה’, וכך מתקשרים עם ה’. האלוקות שבתורת הגאון, אינה (בהכרח) יותר עמוקה או חשובה, מהאלוקות שבתורת הילד.
נ.ב. מתנצל שרק עכשיו עניתי, עקב תקלה, רק עכשיו ראיתי את מה שהוספת...
|
