אורח
27/09/2018
|
שתי שאלות בתניא ודרך מצוותיך
א. בתחלת שער היחוד והאמונה מקשה אדמוה"ז-"וצריך להבין, וכי תעלה על דעתך שיש אלהים נשרֵה במים מתחת לארץ, שצריך להזהיר כ"כ ״והשבות אל לבבך״ וכו’. והכוונה היא איך תעלה על דעתך שהדגה אשר במים היא ח"ו אלוקים (ליקוטי שיחות חכ"ט עמ’ 27-הובא בהערות למהדורת מעיינותיך). ולכאורה הדבר לא מובן, שהרי מצינו שלפלשתים היה אלוה בשם דגון-שהיה בצורת דג (כ"כ רש"י לשמואל א פרק ה פסוק ב-דמות עשוי כדמות דג), ואם כן רואים שאדם אכן מסוגל לטעות ולחשוב ש"הדגה אשר במים" היא אלוקה ח"ו?
ב. בדרך מצוותיך מצות וידוי ותשובה (לח,ב) מובא הלשון-וכולא קמיה כטפה מאוקיינוס. וצריך להבין, שהרי הלשון המורגל בד"כ הוא-"וכולא קמיה כלא". ועוד, ש"טיפה מאוקיינוס" משמע שיש ח"ו איזשהו יחס בין הנבראים לבורא?
תודה רבה, אשמח לתשובה.
|
מנחם כהן
03/10/2018
|
שתי תשובות לשתי השאלות
לאורח היקר שלום וברכה!
לגבי שאלותיך, א. אכן, ודאי יתכן שמישהו יקח איזה דג ויחליט שמכאן ואילך זה יהיה ה’עבודה זרה’ שלו. אבל יחד עם זה לא מדובר ב’סברא’ כזו הגיונית עד כדי כך "שצריך להזהיר כל כך והשבות אל לבבך"? כלומר, להתבונן היטב ולשים לב כי אין הדבר כך?
ב. אכן, הדוגמא מים אוקיינוס היא רק דוגמא בלבד, כי מכיוון שבעולם הזה אין דבר גשמי שהוא בלי גבול ממש, לכן האוקיינוס הוא הדוגמא הכי ’קרובה’ לבלי גבול. אבל באמת ריחוק הערך בין הבורא לנברא הוא יותר מזה באין ערוך.
וכמובא גם בדרך מצוותיך עצמו בשורש מצוות התפילה (קיח, ב), ש"אין ערוך כלל לי’ ספירות דאצילות הנקראים או"א או זו"נ לגבי אור אין סוף ב"ה, ויותר ממה שאין ערוך הטיפה אחת לגבי ים אוקיינוס כו’, לפי שהים יוכלו לשער כמה טיפין יש בו, מה שאין כן הספירות לגבי אור אין סוף אין ערוך ממש כלל".
בברכת הצלחה.
|
