אריאל
26/07/2018
|
בה’ נברא העולם הזה
שלום הרב,
באגרת הקדש, אדמו’’ר הזקן מסביר שאות ה’ ’אתא קלילא’ היא מקור הגוף של האותיות, ושה’ מוצאות הפה מעצבות את הקול לאותיות עצמן.
האם זה אומר שכשם שה’ מוצאות הפה הן ה’ גבורות, כך האות ה’ עצמה היא ה’ חסדים?
תודה רבה מראש
|
שי שמעון כהן
27/07/2018
|
ה’ חסדים
אכתוב כאן את הידוע לי בסוגיא זו:
כידוע, יש שבע מידות (יחד עם המלכות), אך חמשת המידות הראשונות (חסד, גבורה, תפארת, נצח והוד) הן המידות ה’עיקריות’. שתי המידות האחרונות (יסוד ומלכות), רק מעבירות ומקבלות את המידות, ואינן מידות פעילות בעצמן (היסוד, משפיע את חמש המידות הראשונות, ומעבירן אל המקבל, והמלכות היא קבלת ההשפעה.
בכל אחת מחמשת המידות העיקריות, יש את החסד שבה (חסד שבחסד, חסד שבגבורה, חסד שבתפארת, חסד שבנצח, וחסד שבהוד). וכך יש בסך הכל ה’ חסדים, וכן ה’ גבורות. לכן יש חמש אצבעות ביד ימין, שמבטאת את מידת החסד (כאמור בהקדמת תיקוני זהר ב’פתח אליהו’), וגם ביד שמאל שעניינה גבורה.
ברוחניות, מגבורות אלו נעשה בניין המלכות, שמקבילה לפה, וה’ מוצאות הפה מקבילים לה’ גבורות, שומצמצמים את הקול להיות מוגבל באותיות. תחילה יוצא עולה הבל פשוט דרך הקנה, והוא מתחלק לכ"ב אותיות פרטיות, באמצעות ה’ מוצאות הפה (חיך, שפתיים, לשון, גרון, שיניים), היוצרים מההבל הברות שונות. כך גם למעלה, השפע האלוקי הנמשך מהמידות, הינו פשוט ללא התחלקות, וספירת המלכות מחלקת ומצמצמת את שפע המידות, על ידי ה’ גבורות להתחלקות כ"ב אותיות, על ידן מתהווים כללות העולמות והנבראים. האות ה’ רומזת לה’ גבורות אלו.
|
אריאל
31/07/2018
|
אתא קלילא
שלום,
תודה רבה על התשובה,
לפי התיאור של אדמו’’ר הזקן באגרת הקודש, נראה שהיחס בין האות ה’’א עצמה לה’’א מוצאות הפה, הוא כמו היחס בין שם הוי’’ה לשם אלקים,
כמו אור וכלים, ואולי אפילו ממש אור וכלים, כי זה ברוחניות
|