יוסי
06/05/2018
|
בירור המידות
האם העבודה של ספירת העומר הוא לברר את כל מידה באופן פרטני ולהעלותו משימושו של נה"ב לשימושו של נה"א?
באם כן, יש לי על כך ב’ שאלות:
א. למה לא מצינו שדרגות המידות יבוארו בספרי ומאמרי חסידות (למעט ספירת החסד שמבואר בכמה מקומות)? זה קצת מוזר לי שכדי לעבוד את עבודת ספירת העומר צריך לקנות ספרי ביאורים של סימון יעקבסון או זלמן גופין...
ב. האם אין אדה"ז שולל את עבודת של "העלאת המידות" לאנשים כערכנו?
אולי באמת העבודה של ספירת העומר היא בניצול הזמן ואהבת ישראל (שאלו הם הנושאים (היחידים?) שנידונו בתורת כ"ק אד"ש, וענין של בירור המידות נפעל ע"י קריאת ה"רבונו של עולם" ו/או ע"י התקשרות לצדיק שמעלה את המידות שלנו (כמבואר בתניא פכ"ח) - ובזה יומתק מה שמדגישים ברבונו של עולם - "ע"י משה עבדך"...
נא ליעץ תודה
|
שי שמעון כהן
08/05/2018
|
עבודת ספירת העומר
לגבי השאלה הראשונה, אכן ברור שהעבודה בימי הספירה היא לברר את מידות הנפש הבהמית, ולזככך, וכך להיות ראויים לקבל את התורה (ראה למשל תורת מנחם תש"נ חלק ג’ עמוד 121, ובעוד ריבוי מקומות).
לגבי השאלה השניה: אכן, למיטב ידיעתי לא מצינו בתורת רבותינו נשיאנו, שיסבירו בפרטיות את עבודת כל יום, בהתאם למידה השייכת ליום זה. ואולי הסיבה לזה, שכן מצד יכולת האדם, אין באפשרותו בכל יום לברר מידה בשלימות, שזו עבודה שלוקחת זמן רב. כידוע, הגילוי בפסח הוא בעיקר מלמעלה (נגלה עליהם מלך מלכי המלכים וגאלם), וגם לאחר ספירת העומר, אנו מבקשים שמלמעלה "יתוקן מה שפגמתי בספירה..."
יחד עם זאת, כיוון שבכללות העבודה בימי ספירת העומר היא תיקון המידות, מובן שכל אחד צריך לעשות מה שביכולתו כדי להשתפר בזה - אם על ידי אהבת ישראל, התקשרות לצדיק, ניצול הזמן, וכל אחד לפי מה שיכול ומסוגל.
לגבי השאלה האחרונה: אדמו"ר הזקן אינו שולל חלילה את עבודת המידות, אלא רק את העלאת המידות. עבור צדיקים יש סוג עבודה, שאם נופלת לו מחשבה זרה, הוא יתבונן מאיזו מידה היא מגיעה, ויעלה אותה לשורשה. וזה שייך רק בצדיקים, שקשורים למעלה, וביכולתם להעלות את המידות התחתונות לשרשם.
אם משהו לא ברור, אנא שאל שוב
|
יוסף
08/05/2018
|
הלעאת המידות או בירורן
ישר כח
מהו ההדבל בין העלאת המידות הנשלל בפרק כח לבין בירור המידות?
|
שי שמעון כהן
09/05/2018
|
העלאה או בירור
ליוסף היקר, שלום וברכה:
בירור - היינו להשתמש במידות באופן נכון. תחילה לשבור אותם (אתכפיא), ואחר כך להפוך אותם. למשל, מי שהוא בעל תאווה, תחילה נאמר לו שגם כשהוא רואה אוכל טעים, שלא יאכל (או שיאכל רק מעט), וכך יתרגל לשים גבול לתאוותיו. לאחר מכן, עליו להשתדל להתענג מלימוד תורה, ממצוות, וכדו’. כך גם בכל שאר המידות.
העלאה - זו כבר עבודה רוחנית. הצדיק כבר בירר את מידותיו, וכשהוא שקוע בתפילה נופלת לו איזה מחשבה זרה (על איזו תאווה למשל). מהיכן הגיעה מחשבה זו? הרי הצדיק אינו שייך כלל לתאוות? אומרים לו, שעליו לעורר בעצמו את רגש התאווה לה’, וכך יעלה את המחשבה הזרה.
לנו, עבודה זו אינה שייכת כלל, שכן אנו קשורים לגשמיות יותר מאשר לרוחניות. לכן, כשנופלת לנו מחשבה זרה, מייעץ לנו אדמו"ר הזקן להסיח את הדעת, ולהתחזק יותר בתפילה.
|
