לוי
05/02/2018
|
מסירות הנפש דבנ"י בגזירת המן
מבואר בכ"מ בחסידות שהמס"נ של בני ישראל הייתה במשך שנה שלימה (מה שכלל את כל העונות וכו’). אמנם הרי כבר בכ"ג סיון יצאו האגרות החדשות מבית המלך המְגַבּוֹת את היהודים במלחמתם, ואף שהגזירה בעקרון עוד הייתה קיימת, ודאי אין דומה ההרגשה שלפני האגרות החדשות לאחריה. ומה היה מחייב כ"כ מס"נ החל מכ"ג סיון?
|
שי שמעון כהן
07/02/2018
|
פחות, אבל עדיין...
שאלה מאוד מעניינת.
בפשטות, התירוץ הוא בהקדים שאלה נוספת. למה חוגגים את פורים, ולא את כ"ג סיוון?
נראה לי שהתשובה היא, שבאגרות השניות עדיין נותרה הגזירה בכל תוקפה (וכפי שגם אתה רמזת), שכן "כתב . . אין להשיב", וממילא הגזירה להשמיד את כל היהודים ח"ו, בתוקפה עומדת, אלא שיש ליהודים את הזכות להילחם גם כן, וכמובן אי אפשר לדעת מי ינצח, ובפרט שהרי ישראל הם כבשה בין שבעים זאבים. לכן עיקר הנס הוא בפורים דווקא, כשהיהודים הרגו בשונאיהם, ואיש לא עמד בפניהם.
זו גם התשובה לשאלה ששאלת. אכן, ברור שהיה פחות סכנה, אבל עדיין היה סיכון מאוד גדול, שהצריך מסירות נפש. אמנם פחות מאשר לפי כן, אבל עדיין...
|