אוהד כהן
07/03/2016
|
מה יקר יותר - אתכפיא או אתהפכא?
שלום רב,
במהלך לימודי עם חברותא (בלקו"ת המאמר הראשון בפרשת פקודי) עלתה לנו שאלה, הוא טען בלהט שמעלת האתכפיא היא גבוהה יותר כי בה מתבטאת נחת רוח מהתחתונים דווקא, אני טענתי שלכאורה אתהפכא היא שלמות העבודה והיא היא שלמות הדירה - או שעכ"פ יש שני מיני נחת רוח כמו שמבואר בתניא אחת ממאכלים מתוקים ואחת ממאכלים חריפים וכו’ וחברי התעקש שאעפ"כ הנחת רוח היא בעיקר באתכפיא.
אני מניח שזו שאלה מאוד כללית ואפשר לענות עליה ביותר מצורה אחת, אבל לדעתי בהחלט יש מקום לתהות, מה יקר יותר - אתכפיא או אתהפכא?
|
שלום דוב בער
08/03/2016
|
מה יקר יותר
בפשטות, בכל אחד מעבודות אלו יש מעלה שאין בזולתו, אך עבודת ה’אתכפיא’ יקרה יותר בעיני ה’.
דוגמא לדבר: כשמעסיק מבקש מאחד העובדים אצלו לנקות עבורו את החנות, ולאחר שהעובד מסיים הוא מגיע אל המעסיק ומקבל ממנו את התשלום על עבודתו. עבור העובד, העיקר הוא לסיים את העבודה, ואז יוכל לקבל את התשלום שהובטח לו. אך עבור המעביד, העיקר הוא דווקא העבודה עצמה, ועליה הוא ישלם לעובד... כשהחנות תהיה כבר נקיה, לא יגיע יותר תשלום לעובד..
כך גם עבודת ה’אתכפיא’ היא עיקר העבודה היום, להילחם עם היצר ונפש הבהמית ולהכניעם, ואף להפכם ולהשתמש בהם לענייני עבודת ה’. ולכן דווקא ה’בינוני’ נקרא עובד אלוקים, מכיוון שהוא נמצא באמצע העבודה (וכידוע שהבינוני מקביל בכללות לעבודת האתכפיא, ואילו הצדיק מקביל לעבודת האתהפכא), אך לאחר שהאדם כבר הפך את יצרו לטוב וכו’, למרות שגם בזה יש מעלה גדולה ונפלאה, ואצלו הדירה כבר נקיה וכו’, עם כל זה, חסר כאן מעלת העבודה של הפיכת החושך לאור.
מעלת הצדיק (המקביל לאתהפכא כאמור) היא בכך שהוא מקבל את שכרו ועל כך נאמר ’עולמך תראה בחייך’ (תניא פרק יד), וזהו ’תענוג נברא’ גדול ביותר, אבל מעלת הבינוני (ה’אתכפיא’) היא בכך שהוא ’עובד אלוקים’ (תניא פרק טו), וזהו ’תענוג בורא’ גדול ביותר, שדווקא עבור זה הקב"ה מבזבז את כל האוצרות.
זה לכאורה הפירוש בדברי ה’היום יום’ (כ"ט מנחם אב), ש"הנדרש הוא שתהיה העבודה בכח עצמו. גבוהה יותר היא הדרגה בה מובלים יד ביד מלמעלה; יקרה יותר – היא העבודה בכח עצמו". מי שמגיע למדרגת ה’אתהפכא’ הוא בדרגא גבוהה יותר, והוא ’מובל יד ביד מלמעלה’ כי כבר אין לו יצר הרע. אבל העבודה היקרה יותר, היא דווקא עבודת ה’אתכפיא’ הנעשית ’בכח עצמו’.
והעיקר, שנזכה לשלמות של ’היום לעשותם’ ו’למחר לקבל שכרם’ בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.
|