משה
26/01/2015
|
באתי לגני תשט"ו
ב"ה. שלום וברכה.
בנוגע למאמר באתי לגני תשט"ו, הנה נדפס בסה"מ באתי לגני ח"א בהוצאת ה"ועד להפצת שיחות". ונדפס שוב בשנויי לשון "הכי קיצוניים" (יעויין בגוף המאמר אות ה’) בתורת מנחם. א.מה מקורם של שיוניים אלו? ב. הלכה כמשנה קמא או בתרייתא?
נ.ב. האם יש הקלטות משנה זו (יום ד’ י’ שבט ה’תשטו) והיכן אפשר להשיגם? תודה מראש.
|
מ.כ הנהלת האתר
29/01/2015
|
שינויים לא קיצוניים
בנוגע לשאלתך אודות שינויי הלשון בין ההוצאות השונות. בין שני ההוצאות אין כאלו שינויי לשון ’הכי קיצוניים’, אלא יש חילוק בחלוקת הסעיפים. מכיון שמאמר זה אינו מוגה, הרי שחלוקת המאמר לסעיפים נעשתה על אחריות העורכים ועל פי שיקולם. (בשונה ממאמרים מוגהים כמובן) זו הסיבה שמה שמופיע במאמר זה ב’ספר המאמרים באתי לגני’ בסעיף ה’, מופיע ב’תורת מנחם’ בסעיף ג. ולאידך מה שמופיע ב’תורת מנחם’ בסעיף ה, מופיע ב’ספר המאמרים באתי לגני’ רק בסעיף ז. ישנם אמנם שינויי לשונות מסויימים, אך לא באופן ’קיצוני’. ניתן לשמוע את המאמר ב’פרוייקט כל השיחות המוקלטות של הרבי’ במערכת ’נחייג ונשמע’ 08-9493-770. בהצלחה!
|
משה סבן
30/01/2015
|
בהמשך להנ״ל (באתי לגני תשטו)
הלשון שהוזכר בסה״מ באתי לגני ח״א סעיף ה׳, ״שלמעלה חלק הוא הכל...״ הוזכר בחסידות רק לגבי העצמות! משפט הבעש״ט תופס במקצתן תופס בכולו, ולבד מזה שלמעלה יש חילוקי דרגות ואצ״ל בדה״פ שישנם אבי״ע וע״ס וכו׳. והלשון בתורת מנחם מוזכר בפירוש ״שבא״ס (!) חלק הוא הכל״ ואילו בהנ״ל לא הוזכר אפילו ברמז. מלבד השינוי לשון לגבי המובא בשם אור תורה וכו׳. ישר כח מראש.
|
מ.כ הנהלת האתר
02/02/2015
|
השאלה לא הובנה
לא לגמרי מובן מה השאלה. במאמר באתי לגני תשט"ו שמופיע ב’סה"מ באתי לגני’ (אות ה) מדבר רבינו על כך שהצורך ב’שטות דקדושה’ נובע מזה שבנוגע להעצמות אין שום השגה, ואפילו לא ’גדר השגה’ דהיינו שאפילו השגת שלילה (שגם היא ב’גדר השגה’ כמבואר שם בפרטיות) אינו שייך בהעצמות אלא רק ב’סובב’. ולכן, מכיון שאי אפשר להשיגו כלל, נדרשת ’שטות דקדושה’ שלמעלה מטעם ודעת. ומכיון שזה לא ע"פ טעם ודעת, לכן זה שייך לכל אחד ואחד מישראל, ולא רק ל’משכילים’. זהו תוכן כל הסעיף, וכדברים האלה מובא בתורת מנחם תשט"ו (באות ג!) אותו תוכן אם כי בהבדלי ניסוח (צריך לזכור שמדובר בתרגום מאידית).
בתורת מנחם מובא באות ה’ מ’אור תורה’ פירוש על מאמר חז"ל (סנהדרין סה, ב): "אי בעו צדיקי הוו מיברי עלמא". אותו ביאור מופיע ב’סה"מ באתי לגני’ באות ז’, ושם המשפט הוא מעט שונה ""אי בעו צדיקי ברו עלמא". האם כוונת השואל הנכבד היתה על ההבדל שבין "ברו" ל"הוו מיברי"?
|