סיום מאמר ד"ה "כימי צאתך מארץ מצרים''
- תגיות: גאולה , ניסים , ים ויבשה , קריעת ים סוף , בקיעת הנהר , עובד אלקים , אראנו נפלאות , אחרון של פסח , פסח
- שלח שאלה או תגובה
תקציר השיעור
תקציר השיעורים הקודמים:
בשיעורים הקודמים נתבאר באריכות, שלעתיד לבוא הטבע לא יסתיר כלל על אלוקות (שלכן אפילו הניסים המלובשים לגמרי בטבע - יהיה בהם גילוי אלוקות כמו בניסים שלמעלה מהטבע - "אראנו נפלאות"). והסיבה לכך היא, שלע"ל תהיה בקיעת הנהר, שהיא מסמלת את אותו העניין של קריעת ים סוף, שכפי שמבואר לגבי קי"ס, שהים מסמל את העולם הנסתר (שהרי בים הכול מכוסה), ויבשה מסמלת את העולם הגלוי, והיינו, שים רומז על השורש הרוחני של הבריאה (שהוא 'מכוסה'), ויבשה רומזת לבריאה הגשמית לכשעצמה, ובקרי"ס הים נבקע - הכיסוי הוסר, ואז ראו את השורש הרוחני בתוך הנברא הגשמי, וממילא הטבע אינו מעלים כלל, ועל דרך זה יהיה בבקיעת הנהר דלעתיד. אלא שבקרי"ס היה גילוי של עולם האצילות; ולע"ל יהיה גילוי עצמות אור א"ס (וכפי שביארנו באריכות בשיעור השביעי).
והסיבה שהכתוב מדמה את הניסים שיהיו לעתיד לבוא לניסי יצי"מ ("כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות") אפילו שהניסים דלעתיד יהיו נעלים הרבה יותר, מבאר הרבי, שביציאת מצרים 'נפתח הצינור' לכל הגאולות, גם לגאולה דלעתיד, והיינו שביצי"מ היה בהעלם גם העניינים שיתגלו לעתיד, ובקרי"ס הי' בהעלם גם בקיעת הנהר דלעתיד.
ולאחר שהנביא (ישעיה יא, טו) מתאר את בקיעת הים והנהר שיהיו לעתיד, מסיים הנביא: "והדריך בנעלים", והעניין הוא, שנעלים עשויים מעור גס, ובכדי לייצר נעליים מעור גס צריך לעבד את העור ולרכך אותו, ורק אחרי פעולות אלו ניתן 'לכופף' את העור וליצור ממנו מנעל משובח.
ובזה מרמז הנביא, שהדרך להגיע לבקיעת הנהר ולגילויים דלעתיד הוא על ידי 'עבודה' (מלשון עיבוד עורות), שיש לזכך את הטבע, ולעשות ממנו כלי קיבול לאלוקות.
הרבי מביא בקשר לזה את המבואר בתניא (פרק טו) המבאר את דברי הגמרא (חגיגה ט, ב) על הפסוק (מלאכי ג, יח): "ושבתם וראיתם . . בין עובד א-להים לאשר לא עבדו" - ש"תרוייהו צדיקי גמורי נינהו , ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד" - שהרגילות בימיהם הייתה ללמוד כל דבר מאה פעמים, ולכן מי ששונה פרקו מאה פעמים, הוא עושה כפי הטבע, ועל כן נקרא בכתוב "לא עבדו"; אך השונה פרקו מאה ואחד פעמים, הוא עושה מעל לטבע, והיות שעיקר עבודת ה' היא ללחום כנגד הטבע - לכן הוא נקרא "עובד א-להים". והרבי מוסיף, שבמילים "עובד א-להים" נרמז שהוא עובד לזכך את הטבע, שהרי 'א-להים' בגימטריא 'הטבע' (86) וא"כ "עובד א-להים" פירושו שהוא עובד עם הטבע.
* * * * *
בכל יהודי - מאיר בחינת משה
אות יב:
לאור מה שנתבאר שביצי"מ נפתח הצינור על כל הגאולות, ניתן לבאר את דברי הזוהר (חלק ב, נד, א - הובא בתחילת המאמר) ש"אראנו נפלאות" קאי על משה רבינו (שלכן נאמר "אראנו" בלשון נסתר), שהיות ויציאת מצרים היתה על ידו, נמצא שהוא פתח את הצינור גם על הגאולה העתידה, אלא שהיה זה אצלו בהעלם, וכנ"ל, ולכן לעתיד לבוא יתגלו לו אותם הנפלאות שפתח ביצי"מ.
אך ממשיך הרבי, שפירוש הזוהר קשור עם הפירוש הפשוט ש"אראנו נפלאות" קאי על כל ישראל, שבכדי שכל יהודי יוכל לזכות לגילויים דלעתיד, זה ע"י שמעורר בחינת 'משה' שבנפשו (וכמבואר בתניא ריש פרק מב - שבכל איש ישראל יש בחינת 'משה' המאיר בנפשו), והגם שנתבאר באות ט' שהביטול של משה הוא הביטול של יחודא עילאה, והביטול שגורם את הגילויים דלעתיד הוא דווקא הביטול דקבלת עול (ראה בהרחבה בשיעור השישי) אך השלימות היא כשיש את ב' סוגי הביטול, הביטול דקבלת עול, יחד עם הביטול דיחודא עילאה, שאז הביטול הוא בגילוי, וזה פועל את ההמשכה של "אראנו נפלאות" - שהנפלאות דלעתיד יהיו בגילוי.
הרב ביאר, שכדי לעורר את בחינת משה בנפשו, שזה העניין של יחודא עילאה, דרושה ההתבוננות ש'כולא קמיה כלא חשיב' - וכפי שביארנו בשיעור החמישי מהי ההתבוננות המביאה להכרה זו: שהנה כל העולמות נבראו בדיבור אחד של הקב"ה, והרי גם באדם דיבור אחד אין לו ערך למיליוני הדיבורים אותם הוא יכול לדבר במשך כל ימי חייו, ואם באדם (שהוא מוגבל) אין ערך לדיבור אחד לגבי כללות כוח הדיבור שלו, אזי כל שכן שלגבי הבורא שהוא אין סוף, שאין ערך לעולמות שנבראו מדיבור אחד שלו. אלא שכאן נוסף עוד עניין עיקרי: עלינו להתבונן, שגם אותו דיבור בודד אזי כל מציאותו היא כאשר האדם מדבר אותו והדיבור יוצא מפיו החוצה, אך אצל הקב"ה הרי הדיבור אינו יוצא ח"ו חוץ ממנו, כיוון שאין דבר שחוץ ממנו, וא"כ הרי שאותו דיבור אין לו כלל מציאות עצמאית, וכל מציאותו היא הבורא, וא"כ גם העולמות המתהווים מאותו דיבור, אזי מציאותם היא הבורא, וזו התחושה של יחודא עילאה, שאין שום מציאות מבלעדי הבורא. משה רבינו חש זאת בכל רגע ורגע, ואילו אנו צריכים לכל הפחות להתבונן בזה, ובכך לזכות להארה בנפשינו מבחינת משה.
נכתב ע"י: שמואל אלבום